דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות    ריבוי מועמדים נגד מועמד מוביל - למי זה טוב?

 


קביעת רשימת המועמדים

"הרי מכיר אתה את סדרי היער. כאן אין אתה יכול להכניס כל אורח-פורח לביתך". (השפן, מ"פו הדב")


מה בסך הכל רצינו? עתיד יותר טוב לילדינו. ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו משבצים את רשימת המועמדים למועצת העיר, שאותה תציג התנועה. זהו המבחן הפוליטי הראשון המחכה לנו, ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה, מחכים לנו גם פה מרוצים ונעלבים, תככים ובריתות, והדרמה כולה היא בתוך תנועתנו הקטנטנה. נכון – יש מקרים, ביחוד בתנועות קטנות, בהם הרכבת הרשימה עוברת בשקט מופתי ובהבנה מצד כולם. אך כאשר יש צפי להצלחה, הרוחות מתחילות לסעור, רבים רוצים להיות "בפנים", הרי "גם לי מגיע", ואין לדעת מי מהפעילים ייעלב, וכמו דוד לוי בשעתו, ייספן בביתו.

33 ימים לפני יום הבחירות, ביום ה' בשבוע, אנו נדרשים להגיש את רשימת המועמדים שלנו למועצת העיר, רשימה שיכולה לכלול עד פי 2 מועמדים ממספר המקומות במועצת העיר. אם למשל במועצת העיר יש 17 מקומות, הרי שהרשימה תכיל לכל היותר 34 מועמדים. 

לצד יצירת רשימה חיובית ורבת רושם שמתאימה להצגה בציבור, מלווה אותנו גם מטרה נוספת, חשובה לא פחות: לשמור על כל אנשינו איתנו גם לאחר פרסום הרשימה. לכן צריך להיות מאוד זהירים עם קביעת הרשימה ופרסומה, ובעיקר יש להימנע מיצירת ציפיות מוקדמות אצל המבקשים להשתבץ בה, ולהישמר מבחירת מועמדים שיעוררו התנגדות אצל חברים אחרים בתנועה.

אחת הדרכים לנסות להתגבר על הצורך לקבל החלטות קשות, היא לקיים בחירות פנימיות (פריימריס) בין חברי התנועה, שבהן כל חבר יוכל להציג את מועמדותו. אך במהלך כזה יש גם סכנות, והגדולה שבהן היא איבוד השליטה על הרכב הרשימה, והפתעות לא אלקטוראליות שעלולות לצוץ ברשימה הסופית. לכן את רעיון הפריימריס כדאי להעלות רק אם יש ודאות שהרשימה שתתקבל תהיה איכותית, וקרובה ככל האפשר לדעתו של העומד בראשה.

בכל מקרה, פריימריס, ועדה מסדרת, או החלטה של איש אחד, אצל רשימות חדשות יהיה נכון לפרסם את רשימת המועמדים רק ברגע האחרון, ולהפיק את היתרונות הרבים שבכך: לא לאפשר למאוכזבים מבית למצוא את מבוקשם בזרועותיה הפתוחות של תנועה מתחרה, לאפשר קליטת אנשים מתאימים עד לרגע האחרון, לאלץ את המועמדים השונים להוכיח את עצמם בדרך של עבודת שטח זמן רב ככל הניתן, ובעיקר – להפחית למינימום את "מחול השדים" העלול ללוות אותנו מרגע פרסום הרשימה ועד נעילתה הפורמאלית מול פקיד הבחירות.

בתנועות גדולות, לעיתים דווקא כדאי לפרסם בשלב מוקדם מי יהיה מס' 2, ולשחרר בהדרגה את שמות המועמדים הבאים בתור, אך זה נכון רק לרשימה שמעוררת עניין ציבורי מספיק, כך שאפילו מס' 3 ו-4 יהפכו לאייטמים תקשורתיים שיש בבחירתם משום חדשות בעלות עניין לתקשורת.

 

ועוד מספר מילות רקע למועמד שקובע את רשימתו, עם מבט חטוף אל אחרי הבחירות:

כמעט כל ראש רשות שנבחר לראשונה, יוכל להעיד שהצרות הקואליציוניות הגדולות ביותר הגיעו דווקא משורות סיעתו שלו. (בקדנציה השנייה הוא כבר לומד מהנסיון ומונע את הבעיות עוד בטרם נולדו, וגם מגיע לבחירות בעמדת כוח, מה שמאפשר לו להציג רשימה נוחה יותר). לא אחת גם ראיתי ראש עיר מכהן, אשר במהלך מערכת הבחירות, פועל במודע ובמוצהר לחיזוק רשימות אחרות (שתומכות במועמדותו לראשות), על חשבון רשימתו שלו, וזאת מתוך הנסיון הכואב המלמד שחברי סיעות אחרות ניתן לרצות בעזרת הסכם קואליציוני, אך חברי סיעתך שלך – הם חסרי תקנה, וברוב המקרים – כמעט בלתי אפשרי להשביע את תאבונם.

כמעט תמיד ירגישו חברי סיעתו של ראש העיר מקופחים: בעיניים כלות הם יראו כיצד יריביהם ממפלגות אחרות מכהנים בתפקידי סגן, מחזיקים בתיקים נחשבים, אוחזים בהסכמים קואליציוניים נחשקים, מכניסים את אנשיהם לעבודה, מקבלים תארי דירקטורים בחברות הציבוריות, וזוכים בשמנה וסלטה של העיר, בעוד הם עצמם, השותפים בהישג הנפלא של הניצחון בבחירות – שותפיו המסורים והנאמנים של ראש העיר – מסתפקים בנזיד עדשים סמלי, ונותרים מקופחים, כחותמות גומי מובנות מאליהן, שאחריהם – אין צורך "לחזר" ולפנק באתננים. כך קורה, שדווקא הם, הנאמנים הטבעיים ביותר, שנבחרו למועצה מטעם סיעתו של ראש העיר, יהיו החוליות החלשות בקואליציה, וכשזו תתנדנד הם יהיו הראשונים לערוק.

נכון, החל משנת 1975, עת שונה החוק וראשי רשויות החלו להיבחר בבחירה ישירה, גם אובדן הרוב במועצת העיר לא גורם להדחת ראש העיר, כך שמעשה רחמים כלנתר משנת 1956 - כבר לא יכול לחזור כיום. אך עדיין טוב לקוות ולנסות שחברי סיעתו של ראש העיר יהיו נאמנים לראש העיר ללא תנאי, וצנועי ציפיות לעצמם.

מועמד שעבדתי איתו, שניצח ונבחר לראשות העיר, הבטיח בזמן סגירת הרשימה לשני הבאים אחריו ברשימה, תפקידי סגן ומ"מ בשכר. כאשר רשימתו קיבלה שלושה מנדטים, הוא מצא עצמו מול מצב בעייתי, בו קשה לממש את ההבטחות לאנשי רשימתו, ובה בעת גם לקיים קואליציה יציבה במועצת העיר. כך שלעיתים מי שמצרף לרשימתו פוליטיקאים ותיקים בעלי שאיפות ברורות, עושה צעד משמעותי בדרך לניצחון, הרי לא ניתן להסתפק ב"אנשים נחמדים" בלבד, ושיקולי הניצחון גוברים תמיד על שיקולי הקואליציה שתיבנה אחרי הבחירות. כל שלעיתים אין ברירה אלא להעדיף את העסקן המקצועי ברשימתך, אך במידת האפשר ומבלי להפחית מהסיכוי לנצח, רצוי לשבץ במקומות ריאלים ברשימה אנשים נוחים, נאמנים, ללא ציפיות מוגזמות, ולא כאלה המחפשים מקור פרנסה כסגני ראש העיר.



             אפשר להציג את הצוות בהפקה נפרדת, שמטרתה לקדם את כוחה של הרשימה


         כל אחד מהמועמדים הוא עוד פרזנטור שיעזור לנו לשווק את המסרים של התנועה


               הרשימה למועצת העיר תכלול עד פי 2 מועמדים ממספר המושבים במועצה

 

 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר