דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות


מס' 2 ברשימה

חברים לנצח, עד הרצח


הרבה לבטים וכאבי ראש מתלווים לעיתים להחלטה את מי להציב כמספר 2 ברשימת המועמדים, מה לדרוש מאותו אדם לעשות במסגרת פעילות המטה, עד כמה להיענות לגחמותיו המטרידות לאורך הדרך, והאם לתבוע ממנו מראש השתתפות בהוצאות הכספיות של הקמפיין.

קורה וחיבור פוליטי עם מועמד מתחרה מונע את הדילמה, אך אם לא – עדיין יש לבחור אדם למקום זה. אז איך בוחרים מספר 2, באופן שמתיישב עם סיכויי ההצלחה?

כדאי מאוד שמי שישובץ כמס' 2 ברשימה, יענה על אחת מהסגולות הבאות:

א. יכולת לצרף באופן מיידי פעילי שטח רבים.

ב. יכולת לספק מימון משמעותי, או לערוב לעלות הקמפיין.

ג. דמות אלקטוראלית, מוכרת ואהודה, שמאירה באור חיובי את הרשימה כולה. זה יכול להיות אמן, ספורטאי, איש עסקים, שופט בדימוס, אלוף במיל, נדבן ידוע, רב ראשי, או עיתונאי - ובלבד שיהיה מצליח בתחומו ומייצג מצליחנות. (דמויות מוכרות שהיו חברות ברשימה בבחירות המקומיות על תקן חיזוק אלקטורלי: רלף קליין, אורנה בנאי, חנן יובל, חני נחמיאס, סופי צדקה, ... ועוד).

 

באין אחד מאלה, נהוג להסתפק בעסקן מתנועה יריבה, או איש ציבור פעיל במקום. ואם גם זה לא בנמצא? פשוט מאוד: מאתרים אדם (רצוי אשה) בעל רזומה חיובי ופרצוף נעים, ומציגים אותו כמודל של איכות.

לפעמים למקום מס' 2 ברשימה יש ביקוש רב וקשה לברור בין האפשרויות, אך כבר ראיתי גם מקרה שבו המועמד לא הצליח בשום אופן למצוא אפילו אדם ראוי אחד שהסכים להיות כמס' 2 ברשימתו, למרות שהיה מדובר במקום ריאלי למועצת העיר.

משקלו של המועמד מהסוג האלקטוראלי הוא גדול בעיר גדולה, מצטמק בעיר בינונית, ופוחת למינימום במקום קטן. בעוד בעיר גדולה, שבה יש ריחוק מסויים בין הציבור למועמדים, ויש צורך לנקוט בגימיקים תקשורתיים מושכי תשומת לב מעין אלה - בעיר קטנה לצעד כזה יש אפקט מוגבל, ולכן מוטב במקרים אלה להעדיף אדם שמביא עימו כוח עבודה נמרץ, או לחילופין – כסף.

למרות הקריטריונים היבשים הללו, יש בהחלט מקום לשיקולים אינטואיטיביים, כי לא פחות חשוב שהאדם שנבחר יהיה אדם נוח וחביב, שיש לו כימיה עם שאר הצוות ועם המועמד עצמו, שמסכים לקבל את מרות התנועה ולהשתלב בתוכה ללא סייג, שישתף פעולה עם תכנית העבודה ועם אנשי המקצוע, שישלים עם מקומו בלי נסיונות התמרדות, שלא יטפח ציפיות מוגזמות לתארים ולמשכורת, ושכמות המתנגדים שיש לו, שאותם הוא מרחיק - היא קטנה ככל שניתן.

קשה לצפות לשיתוף פעולה רב שנים עם מס' 2 חזק, שהרי כל אחד רוצה להתקדם, וכלל זה יחול גם על מס' 2 שלנו, והדבר אך טבעי. לכן כדאי לקחת מראש בחשבון, שלאחר הבחירות, הבובה הצייתנית ממערכת הבחירות הופכת לאדם אוטונומי עם תכניות ורצונות משלו, וגם עם זה עוד נצטרך להתמודד. אך הגשר הזה עוד רחוק, ועד שנגיע אליו עלינו להתמודד עם עוד כמה סיבובים מסוכנים.


                   אפשר להסתפק במס' 2 שהוא עסקן יריב שחובר אליך לרשימה אחת

 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר