דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות


קבלני קולות

קבלני קולות הם בעצם ממריצים, אלא שהבדל אחד קיים בינם לבין ממריצים רגילים: בעוד ממריצים מבצעים תפקידם בהתנדבות, מתוך שיקולים של טובת המקום, וכל פעילותם היא לגיטימית בעליל – קבלני קולות משרתים את המרבה במחיר, ומגייסים לטובתו בוחרים. בכך הם מטים את רצון הבוחר בעבור בצע כסף או תגמולים חומריים אחרים. תופעה זו איננה נפוצה, וקיומה בבחירות מוניציפאליות הוא רק בקרב אוכלוסיות ברמה סוציואקונומית נמוכה. קבלן הקולות "הקלאסי" הוא כזה המופיע פתאום ומבטיח שגרעין חרדי כלשהוא, המורכב מאברכים שאיש אינו מכיר - סר למרותו, וביכולתו להניע אנשים אלה לבחור בכל מועמד בו יורה להם לתמוך, אבל כל הפלא הזה מתממש "לא לשם שמים" כמובן, אלא בהתאם לפיצוי כספי ההולם את המאמץ הכרוך בכך. אך כיום, עם השתכללות אמצעי ההקלטה והפרסום, ועם ההחמרה של מערכת החוק עם עברייני השוחד למיניהם, קבלני קולות הם כמעט תמיד אנשים שמציגים עצמם כפעילי ציבור לגיטימיים, כאלה שיכולים "לגייס את כל האתיופים", לדוגמא, וכל מה שנדרש לשם כך, זה משכורת שתאפשר להם לעסוק בכך. בסופו של דבר יילך קבלן הקולות אל המרבה במחיר, אך יעטוף זאת במעטה אידיאולוגי, וזאת הסיבה שכל כך קשה להוכיח את הצד הפלילי במעשה.

מקום בו נפוצה יותר תופעת קבלני הקולות הוא בבחירות פנים-מפלגתיות של מועמדי מפלגה לכנסת, בין אם הגוף הבוחר הוא מרכז המפלגה ובין אם הוא כלל המתפקדים. שם, פועלים קבלני הקולות למען מעסיקיהם / פטרוניהם, ומאחר ולכל מצביע מותר להצביע עבור מספר גדול של מועמדים, הרי שתופעת המסחר בעבור קולות – פורחת ומשתלבת בדילים של אינטרסים ותגמולים. אלא ששם, דרך העברת הכסף, היא מוסווית ע"י מישרות, טובות הנאה, ותגמולים שווי כסף, בדרך כלל מכספי הציבור, ולא מזוודות עמוסות ירקרקים כמו בסרטי מאפיה. זו הסיבה שהגבול בין קבלן קולות לבין פעיל תמים - לא תמיד ניתן להגדרה ברורה, וחבר המרכז המבטיח לך את תמיכתו ותמיכת אנשיו, אך מתנה זאת בכך שתעסיק את בנו בשכר - הוא בפירוש קבלן קולות, אך עטוף גלימה של פעיל מסור המבקש להתקרב אליך ולעזור לך ככל יכולתו.

מה עושה קבלן קולות? אדם זה בונה לעצמו רשימת בעלי זכות בחירה שיסכימו להצביע על-פי דברו. בבחירות פנים-מפלגתיות הדבר דורש ביצוע מפקד של אנשים למפלגה (למרות האיסור לממן התפקדותו של אדם אחר למפלגה כלשהיא) גם אם אין להם כל קשר אידיאולוגי למפלגה זו או כוונה משלהם להיות חברים בה, ובבחירות מקומיות לעיתים נדרש "סידור" כתובות פיקטיביות לאנשים. קבלן הקולות "סוחר" בקולות של אנשים אלו, תוך שהוא עושה מכך רווח אישי.

 

מרגע שיצאה העיסקה אל הפועל, על קבלן הקולות לספק את הסחורה, בתמורה לשכר שהובטח לו. על-מנת להבטיח כי סחורה זו אכן תסופק, מועבר לקבלן הקולות בדרך כלל מחצית משכרו, והמחצית הנותרת תשולם לו לאחר הבחירות רק במיקרה של ניצחון המועמד.

במקומות חשדניים יותר, שבהם קיימת מסורת ארוכת שנים של תחמונים הדדיים, ננקטים צעדים כדי לוודא את עמידתו של קבלן הקולות בהתחייבויותיו: כל מצביע המגוייס דרך קבלן הקולות דואג לסמן את פתק ההצבעה בדרך שמאפשר החוק מבלי להפוך את הפתק לפסול: ע"י קיפול הפתק בקיפול מיוחד, ע"י הכנסת שני פתקים זהים למעטפה, או ע"י כתיבת האותיות בכתב יד על-גבי פתק לבן – דבר המותר אף הוא. נציג אותה מפלגה שיושב בזמן ספירת הקולות בקלפי – סופר גם את אותם קולות מסומנים, המעידים על תרומתו של קבלן הקולות, והשכר משולם לו בהתאם.


מיותר לציין כי העסקת קבלן קולות היא מנוגדת לא רק לרוח הדמוקרטיה, אלא גם לחוק, ונחשבת מן הסתם למתן שוחד. אך קבלן קולות מיומן – קשה ללכוד, קשה להוכיח שהוא אינו ממריץ רגיל, וקשה להוכיח את מניעי הבוחרים שפעלו כדברו, בדרך כלל מבלי שיקבלו כל תמורה ישירה על כך. כוחם של קבלני הבחירות באוכלוסיה גדולה – הוא זניח לחלוטין, ולמען האמת גם בישובים קטנים יותר – כמעט לא ניתן למצוא אותם כיום. בפעילות במפלגות תופעה זו רווחת, אך היא תמיד יושבת על התפר האפור בין חוקי לעברייני, וקשה להוכיח שאדם פלוני, שבמקרה מועסק כנהג של השר - הוא לא סתם תומך נלהב באדונו, אלא אחד שבעבור תפקידו זה פקד למפלגה 200 מקרוביו וחבריו.


 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר