דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות


החוק והמועמד

ככל שירבו הפשעים – ירבו החוקים


הבה נניח שמועמד מסויים משלם כסף מזומן לקבלן קולות גדול כדי שהאחרון יתמוך בו בבחירות. לעומתו מועמד אחר מארגן טיול לקשישים מטעם מטה הבחירות שלו, ומועמד שלישי שולח לבוחריו מתנות צנועות לכבוד ראש השנה. מי מהשלושה עבר על החוק?

הבה נניח שמועמד מסויים מבטיח לאדם כזה או אחר שבתמורה לעזרתו בבחירות – ימונה אחיו לתפקיד בכיר בעירייה. ולעומתו מועמד אחר רומז בחצי קריצה ובציקצוק שפתיים בשפת מורס למנהל מטהו שהוא ישאר בצוותו גם לאחר הבחירות. הבה נניח שמועמד מסויים מקבל סיוע של עשרות אלפי שקלים מתומך מסתורי. ונניח שמועמד אחר נהנה ממשרד חינם שמפקיד לרשותו אחד מתומכיו, או ממבצע שילוט שממומן ע"י שכנו. באיזו מהדוגמאות היתה עבירה על החוק?

בכל המקרים האלה מדובר בעבירות, וההבדל ביניהם היא דרגת החומרה של המעשה. קמפיין הבחירות כולו נע על תפר עדין בין חוקי ולא חוקי, וכל מועמד עובר במידה כזו או אחרת על החוק. לחלק צינצנות דבש לראש השנה – דבר מקובל, לחלק צ'קים תמורת תמיכה – שוחד בחירות, אך מי מחליט היכן עובר הגבול בין הנתינה הזו לנתינה האחרת? למשל דוגמא נפוצה מאוד: החוק האוסר על תרומה למועמד בסכום שהוא מעל הקבוע בחוק, מטרתו למנוע יצירת מחוייבות של נבחר ציבור כלפי אדם. אך מחוייבות של מועמד כלפי מישהו יכולה להיווצר גם בסיטואציות אחרות, למשל כאשר אדם כלשהוא מחליט לעבוד עבורו בהתנדבות. שווי הזמן שלו וערך ההתנדבות – יכולים להיות הרבה מעבר לסכום התרומה המותר בחוק. האם סוג זה של התחייבות הוא כשר?

 

אין מועמד שאינו עובר על החוק, וגם הצדיקים המושלמים חוטאים פה ושם. כמה מחוקי הבחירות דומים לחוקים האוסרים על צפירה בשטח בנוי או על יציאה מהבית עם כלב ללא מחסום-פה, והרי איש לא מקפיד לציית לחוקים אלה. כולם עבריינים, וכאשר מועמד כלשהוא טוען בפניי במרץ שהוא מקפיד לשמור על כל החוקים, אני מזכיר לו שהוא ערך כנס בגן הציבורי ללא אישור משטרה, תלה שלטים על מרפסות פרטיות ללא אישור מחלקת השילוט בעירייה, תרם לקמפיין של עצמו מעל ל-5000 שקל, וגם הבטיח מענק ניצחון לספק שירות כלשהוא - ולא בטוח שכל אלה הם בהתאם לחוק.

כאשר כולם עבריינים, השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא שאלת המינון. היכן כדאי למתוח את הגבול שאותו לא כדאי לעבור? עד כמה רחוק ניתן ללכת במעבר על החוק: האם להשתמש במערכת כריזה בניגוד לחוק? האם לממן הרמת כוסית לראש השנה בבית הקשישים המקומי? האם לתלות שלטים במקומות ציבוריים, בניגוד לחוק? ואם כן – כמה זמן לפני יום הבחירות לעשות זאת? 

במציאות זו, של הפרות חוק בלתי נמנעות על כל צעד ושעל, צריך המועמד לנווט את דרכו, ומילת המפתח היא "מינון". כל דבר צריך להיעשות במידה, לא דווקא בהתאם לחוק אלא בהתאם לנורמה, כך שמצד אחד לא נימצא בסופו של דבר נדרשים להסביר את מעשינו בבית המשפט, ומצד שני, שלא נפסיד בגלל צדקנות מופרזת שאיש לא יעריך ולא יזכור.


        גם הוצאת עיתון ללא רשיון - נחשבה עד 2016 להפרת חוק. אך מי לא ביצע אותה?

 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר