דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות


קמפיין "נגד עצמך"


קמפיין פרסומי מטרתו להעביר מסר. נקודה. בעולם הפרסום נוקטים משרדי פרסום בשיטות שונות להעברת מסר, ולא בכולם יכול להשתמש המועמד הפוליטי, למשל דוגמניות בביקיני או רמזים מיניים – לא מתאים לקמפיין פוליטי (אם כי כבר היו גם נסיונות כאלה).

גימיק שדווקא כן עומד לרשותו של הפוליטיקאי הוא "קמפיין נגד עצמו", שמביא בהקצנה ובהגחכה את הטענות המשמשות את יריביו, או לחילופין שמדגיש את עמדתו הפופולארית דווקא ע"י טרוניות הצד השני, וכל זה תוך יצירת רושם ראשוני שמדובר בקמפיין שנועד לפגוע בו, אך "לרוע המזל" עושה בדיוק את ההיפך.

דוגמא בולטת לסוג הראשון, הוא הקמפיין של אהוד ברק "לא נחמד": אנשים, כביכול "מהרחוב", מעידים שהוא "לא נחמד", “לא עובר מסך", "לא טרנדי", וכד'. בשלב הראשון נשארת זהותה של דמות "המושמץ" חסויה, ורק בשלב השני מתברר שהדברים נאמרים על המפרסם עצמו, אהוד ברק, שהוא, כך נטען בקמפיין, "לא נחמד. מנהיג!", והמסר המובא בקמפיין הוא: אל תבחרו ראש ממשלה לפי כישוריו החברתיים של מועמד, אלא לפי כישורי ההנהגה שלו.

דרך זו ניסתה להתמודד ולא בהצלחה, עם בעיית האנטגוניזם שעורר אהוד ברק ועם יחסי האנוש הלקויים שלו, אך התוצאה לא רק שלא היטיבה עם תדמיתו, אלא אפילו פגעה בה, והוכיחה שצריך להיות מאוד זהיר בסוג כזה של קמפיין, ולעשות אותו בזהירות יתרה.

מי שדווקא כן הצליח באותה דרך, הם הפנתרים השחורים, שעשו שימוש עד תום במשפט של ראש הממשלה גולדה מאיר, שספק נאמר וספק הוצא מהקשרו: "הם לא נחמדים". משפט זה, שהיה מסר מרכזי בהסברה שלהם, ואפילו בפולקלור שנקשר סביבם, סייע ל"פנתרים השחורים" לבנות את התדמית הזועמת שחיברה אליהם אזרחים רבים שחשו רגשות קיפוח, ומצאו בתנועה חדשה זו את הזעם האנטי-ממסדי, שחשו הם עצמם.

הציטוטים "כנגד עצמך" בהחלט יכולים לבנות תדמית חיובית ומסר חד וברור, ובדוגמא נוספת כזאת דנו בפרק העוסק ב"ספינים": מועמד ימני שפרסם ציטוטים שקוראים לא להצביע עבורו, המובאים כביכול מטעם אנשי שמאל מובהקים כמו חנין זועבי ואחמד טיבי, התבטאויות שנתפסות באופן שלילי ביותר בקרב קהל בוחריו ולכן הוא עצמו יוצא מהן נשכר. קדם לו גם אריק שרון, שביצע קמפיין דומה אך עם טעות קטנה: יועצו, מוטי מורל, המתין זמן רב מידי להודות שהקמפיין הוא מטעמו שלו, ולכן הדבר נתפס ע"י הציבור כנסיון להונאת הציבור, מה שגרם לו נזק בסופו של דבר.

גם בנושאים מקומיים ניתן בהחלט לתכנן קמפיין המבוסס על "נגד עצמו", המביא אמירות בוטות כנגד המועמד, מטעם אנשים שאינם אהודים בציבור. דבר כזה יכול לשמש בעיקר בעלי תפקידים מכהנים, המתמודדים, כביכול או שלא, מול לחצים ואיומים, אך "עומדים בפרץ" למען האינטרס הציבורי.



         האזהרה כנגד מועמד מסויים, עשויה דווקא לשרת את העברת המסר שלו...

 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר