דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות

 


עצלנות היא האויב מספר אחד

"אני משוגע על עבודה – אני יכול לשבת שעות ולהסתכל על אנשים עובדים"


"לא ראיתי דבר כזה", זעק התימני הזקן בישיבת החירום שכונסה במטרה להטיח בי את קיטונות הביקורת של הפעילים, "לא הוזמנתי אפילו לישיבת מטה אחת!". טוב, יש כאלה שפעילותם במסגרת הקמפיין מתמצית בהשתתפות בישיבות, וכמו שהם לא מעלים על הדעת ויתור על ישיבות מטה מיותרות, כך הם גם לא מעלים על הדעת שיש פעילויות אחרות שבהן פעילים, כמו למשל זה שזעק, יכולים להשתלב. כאלה הם העצלנים, הקיימים בכל מקום, וההכרח להילחם בהשפעתם הופכת את הפרק הזה לעניין קריטי להצלחתנו.


עצלנות היא אינה חוסר הרצון לעבוד! ולהיפך – מיטב העצלנים מוכנים להקדיש את מלוא זמנם ומרצם לעיסוק בבחירות. עצלנות היא ההתחמקות מלעשות את מה שצריך, העדפת העיסוק הנעים והקל, וה"הישארות באזור הנוחות". מועמדים רבים נוטים לשכוח כי מועמדות פוליטית היא הרבה יותר מהשלמת מניין לכל המעוניין וישיבה לארוחות חגיגיות עם עסקנים יריבים, ושבסופו של דבר התוצאות בקלפי הן תולדה של הזמן שהושקע בעבודת אמת ובמגע ישיר עם הבוחר. במקומות קטנים במיוחד, אבל גם בבינוניים וגדולים, הציבור לא בוחר בסיסמאות ושלטי חוצות, אלא באנשים, ובוחרים רבים יבחרו בסופו של דבר במועמד שהקדיש להם מזמנו, שהקשיב להם ושניסה להכיר אותם. זהו סוד ההצלחה, וכל קיצורי הדרך למיניהם הם תמיד תמיד - אשליה שמתנפצת בהמשך.

לא רק המועמדים יכולים ללקות במחלת העצלנות. לא פעם צצים פעילים מלאי מוטיבציה ש"מוכנים לעשות הכל", כדבריהם, למען הניצחון. הם מבקשים תפקיד כמה שיותר בכיר ואחראי, אך במהרה מתגלה האמת: מה שהם באמת מעוניינים לעשות, זה לנהל אחרים, ובין לבין לקיים ישיבות בטלות במטה, או שיחות בוסר של ניתוח המצב. בסוף היום ירגיש פעיל עצלן שהוא העביר את היום בכשרון רב, בגלל שכמעט הצליח לשכנע בר-פלוגתא בצידקת טענה כלשהיא. פעיל עצלן לא יסכים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, אם הן חורגות מהכסא והמזגן. הוא יימנע מלעמוד בדוכנים בשמש הקופחת, לטפס בחדרי מדרגות חשוכים כדי להקיש בדלתות ולדבר עם אנשים, לחלק חומר הסברה בתיבות הדואר, או לעשות טלמרקטינג לאנשים לא מוכרים. עבודות אלה הן לא מתאימות לו, לזה ש"מוכן לעשות הכל", המעדיף לעשות את ה"הכל" הזה בקרבת המזגן, תוך פטפוט עם חברים ולגימת תה-עלים, וקצירת תהילה השמורה לגיבורי על.

עצלנות של פעילים, שמתחילה בדרך כלל בעצלנות של המועמד עצמו, היא צרה גדולה, ולכן יש להקפיד על יצירת מערך ארגוני המבוסס על פעילי אמת שמוכנים לעשות עבודה אמיתית וחשובה, ולא "עבודה בכאילו". צריך לדאוג להרחקתה מהמטה של שכבת העצלנות והפינוק, הנוטה להתפשט ולהרעיל את הסביבה, ולעומת זאת לאמץ בחום כל פעיל שמוכן לנטוש את הברברת, להפשיל שרוולים, לקחת אחריות ביצועית בהתאם לצורכי המערכת, ולעשות את הדברים הדרושים באמת. דפוסי העבודה והחשיבה שיווצרו בתחילת הקמפיין – יקבעו את אופי העבודה במהלכו ועד לסיומו. קביעת סטנדרטים של עבודה יצרו מטה יעיל, ואילו יצירת סטנדרטים של עצלנות יקשו על כל נסיון מאוחר לעבור מדיבור - למעשה. יש להקפיד שהמטה לא יהפוך ל"מועדון חברים", שבו יושבת חבורת בטלנים באפס מעשה ומנתחת את המצב, דבר שקורה במטות רבים, אלא יהיה מקום של עבודה, שבו לכל אחד יש תפקיד, ושפעיל מוערך לפי תרומתו ולא לפי יחסי הציבור שהוא עושה לעצמו.

עצלנות של מועמד היא לא פחות גרועה. מועמד עצלן אמנם עובד מאור שחר עד אישון לילה, וחוזר לביתו בהרגשת סיפוק של אחרי יום עבודה קשה, אך בגלל עצלנותו הוא עשה את הדברים שהוא אוהב לעשות, ולא את אלה שצריך לעשות. 

הוא ישב בישיבות עם ראשי המטה שלו, שימש כבורר במריבות פעילים (ולעצמו סינן "איזה גן ילדים!"), השתתף בפגישות עם עסקנים פוליטיים יריבים, לחץ ידיים בארוע כלשהוא עם בורקסים, ואף השתתף בחוג בית שהתחיל בשעה 8 בערב. הוא שב הביתה עייף ומרוצה. אך אם נכמת את עבודתו לתועלת מעשית, נגלה שהזמן ירד לטמיון, וכוחו הפוליטי לא התחזק, במקרה הטוב. אם במקום ישיבת מטה היה עובר בבתי תושבים ומחלק חומר הסברה - היה פוגש בזמן הזה 300 בוחרים בבתיהם, ונותן להם באופן אישי את מצע הבחירות שלו. אם היה פותח את חוג הבית שלו רק בשעה 21:00 בערב – היה מרוויח עוד שעה של עבודת שטח חשובה. לעומת זאת את ניהול המטה יכול היה להשאיר לאחרים ולהרוויח זמן יקר לגיוס בוחרים חדשים.

בסופו של יום, המועמד העצלן התעייף לפחות כמו המועמד החרוץ, והרגיש שהוא ניצל את זמנו היטב. הוא חזר הביתה בתחושה טובה של עוד יום עבודה מוצלח. אך המועמד החרוץ בזמן הזה הגדיל את כוחו, ויומו היה מוצלח באמת. נכון, לא קל לכתת רגליים, לטפס במדרגות, לברוח מכלבים נובחים, להידפק על שערים נעולים, ולחייך למאות אנשים אדישים, שלא כולם מאירי פנים. אך זאת הדרך להצליח! ואילו אותו מועמד שמתמחה בישיבות מטה, מגעים פוליטיים, ותקיפת בורקסים – עלול להישאר בסוף הקמפיין בלי כלום, זולת עוד שניים-שלושה קילוגרמים, ועם שיעור בלתי נשכח במדעי החיים.


כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר