דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות

 


קביעת שם לתנועה


התנועה היוצאת לאוויר העולם זקוקה לשם, וההורים המאושרים ניצבים בפני אפשרויות רבות והתלבטויות לא מעטות. הסיכוי שיצוץ רעיון פנטסטי שכולם מתלהבים ממנו הוא לא גבוה, והשם המוצלח ביותר הוא זה שלאחר הטמעתו, יהיה מספיק מעניין ומיוחד, שגם יחקק בתודעה, וגם יחזק את המסר המרכזי של התנועה. לא פעם אפשר למצוא שמות של תנועות, שמזמינים הווי שלם שנבנה סביבם, משחקי מילים, הדמיות גרפיות, וחידודי לשון, ובראייה אסטרטגית שם כזה הוא שם מוצלח, שמפיק את מקסימום התועלת שאנו מצפים משם. 

לא כדאי להיות בנאלי, ושם לתנועה יכול לצאת מהקופסא, בידיעה ברורה שבסוף מתרגלים אליו. הנה דוגמאות אחדות: (כולן, נכון לשנת 2006): למפלגה הגדולה בקרית גת קוראים "ויקטוריה", למפלגה הגדולה בבנימינה-גבעת-עדה קוראים "ינשופים", ולמפלגה הגדולה בגבעת זאב – קוראים "שורשים" (מפלגה עם אותו שם הצליחה מאוד גם בישוב מיתר). בהוד השרון הצליחה יפה מפלגה בשם "סברס", המפלגה הגדולה בעכו עונה לשם "זה הסיכוי לשינוי", ואיך קוראים למפלגתו של כרמי גילון שניצחה במבשרת ציון? "כן, זה אפשרי" – כן, זה שמה. לא בדיוק הנוסחאות המקובלות של "יחד", "כולנו", "כוח לשנות", או "דרך חדשה".

חשוב לזכור שהשם הוא עוד כלי במימוש האסטרטגיה. שם התנועה הוא פריט שמקבל חשיפה רבה, ועל כן לא טוב לבזבז אותו ללא מחשבה וללא הפקת תועלת, כי בעזרתו ניתן לקדם את בניית התדמית של התנועה ואת המסר שהיא נושאת. ההגיון הפשוט אומר שמפלגה מהפכנית ולוחמנית לא צריכה להיקרא "דובוני", אלא "מפץ", כי לשם יש משקל ביצירת סך התדמית והאופי של התנועה שהוא מייצג.

חשוב גם לזכור שהשם הוא אינו מטרה בפני עצמה. השם הוא עוד כלי בקידום המטרה, שזה מיתוג התנועה. כשניר ברקת בירושלים בחר בשם התנועה "ירושלים תצליח", הוא עשה זאת כחלק מקמפיין שלם להעברת מסר של הצלחה, שליווה את הקמפיין כולו. לא משחקי מילים, לא תחכום-על, לא כפל משמעות, אלא מסר פשוט שמקדם את המסר המרכזי של הקמפיין.

את האפשרויות הרבות והשונות אפשר לפרוס על-פני רצף שנע בין הבנאלי ביותר, לחדשני והיצירתי:

 

הבנאליים ביותר: "יחד" או "דרך חדשה"

מי שרוצה להיות הכי בנאלי שאפשר, צריך לבחור ללא היסוס בשם "יחד" או אחת מהטיותיו. גם "דרך חדשה", ו"כולנו", כלולים בקטגוריה זו, שלה נציגויות כמעט בכל ישוב. אפשר להחריג מכלל זה שימוש במילים אלה כראשי תיבות שיוצרים שם חדש.

 

מילה חיובית

רשימות רבות בוחרות לכנות עצמן בשם שהוא מילה קצרה ופשוטה, בעלת קונוטציה חיובית. מילה קליטה עשויה להתברר כדי והותר להצלחה בבחירות. ראו למשל את תנועת "שיא" שהיתה גדולה בפ"ת, או "הדר" שהיתה הגדולה ברמת ישי. הנה מילים מועדפות:

יוזמה, תנופה, עוצמה, קידמה, מהפך, סופה, חידוש, קידום, מיפנה, שיפור, קשת, גשר, אופק, עתיד, אומץ, תפנית, אחדות, אחווה, תקווה, צעד לעתיד, עתיד חדש, עתיד אחר, עידן, דרור, מעוף, לפיד, שלהבת, להבה, אור, נתיב, שחר, שער, לב, יעד, התקווה, הזריחה, גביש, יהלום, תמיד, סלע, צוק, מבט, אמון, מצפון, שילוב, ברק, דור, מגל, חרמש, צלול, שקוף, עוגן, כיוון, מצפן, מיגדלור, זרקור, איתן, איתנים, מחר, מפרש. בנספח הביזאר אפשר להוסיף שבאילת התמודדה רשימה בשם "אהבה".

 

תל-גן שלנו, קדימה תל-גן

דבר מקובל שנראה בכל יישוב הוא השימוש בשם היישוב באחד מהצירופים המוכרים והמקובלים. מדובר בקלישאה סתמית שלא אומרת כלום, אך זו בחירה נטולת סיכון. נדגים את האפשרויות על-שם העיר הדמיונית תל-גן:

תל-גן אחת, תל-גן שלנו, תל-גן אחרת, תל-גן ביתנו, התנועה למען תל-גן, נאמני תל-גן, צופי תל-גן, תל-גן מאוחדת, תל-גן הירוקה, תל-גן בראש מורם, תל-גן בתנופה, תל-גן החדשה, למען תל-גן, תל-גן שבלב, תל-גן בראש, תל-גן בעשייה, תל-גן הירוקה, עתיד לתל-גן. הפטנט הוא שחוק אבל לפעמים מצליח. למשל ראו איזו הצלחה נהדרת נחל השם "תל-גן נטו": "נהריה נטו", "נס ציונה נטו" ו"מוצקין נטו" היו המפלגות הגדולות בערים אלה, האחרונה אף הגדילה לעשות כשזכתה בשבעה מנדטים! המפלגה הגדולה בר"ג היא "רמת-גן בראש", ביוקנעם – "יוקנעם שבלב", ובבת-ים: "בת ים בראש מורם".

אלקנה מדגימה כמה פופולארי מתן שם בשיטה זו: בישוב זה השתתפו בסך הכל חמש מפלגות: בסופו של דבר, המפלגות "אלקנה בעשיה", "אלקנה בתנופה", "חזון אלקנה", ו"למען אלקנה" – נכנעו ל"אלקנה קדימה" – שניצחה בגדול.

 

שם וינטג'

שיטה מקובלת, עוד משנות החמישים, בישובים ערביים, היא הבחירה בשמות בסגנון זה: הרשימה לשינוי וקידום, קול השוויון, הפיתוח והשוויון, התקווה והאחווה, השיתוף והרפורמה, האחווה והשלום. אוקיי, הטכניקה הובנה.

 

משחק מילים

משחק מילים עם שם הישוב הוא בהחלט מקובל במקומות רבים. בעיר אופקים למשל פעלו תנועות בשם "אופק חדש", ו"אור באופק", בעוד ביסוד המעלה ניתן למצוא את "יסוד אחת", ואת המפלגה המנצחת - "שינוי יסודי".

 

ראשי תיבות

שיטה פשוטה ונפוצה היא קביעת שם דרך ראשי תיבות, כאשר האופציה המועדפת היא שהמילה המתקבלת תהיה מילה בעלת משמעות חיובית, שתיצור תחושה ותהיה קשורה בנושא שעומד מאחורי התנועה. אם למשל ניקח את המילה "רשף", שהיא מילה חיובית שיוצרת תחושת אנרגיה, נוכל בקלות להדביק לה "ריענון, שידרוג, פיתוח", ולתרץ אותה בנימוק ענייני זה. בדרך זו ניתן למצוא כמעט לכל מילה – צירוף מילים שיתאים לה ראשי תיבות הגיוניים.

דוגמא נחמדה למתן שם בעזרת ראשי תיבות היא "ענ"ק" - “עמותת נמוכי קומה", וכדוגמא טובה נוספת אפשר לציין את "להב"ה" – למניעת התבוללות בארץ הקודש. גם אני תרמתי את חלקי במספר שמות שנוצרו בשיטה זו, כמו למשל "כרי"ש" - כולנו רמת ישי.

למרות השאיפה שהתוצאה הסופית תיתן מילה בעלת משמעות, לא תמיד זה כך, ובין כל המפלגות שנקראות "צל"ש" (ציבור/צעירים למען שינוי), אפשר למצוא גם לא מעט תל"ת, תל"י, ועוד ראשי תיבות שיוצרים צירוף שהוא לא מילה מוכרת.

מתן ראשי תיבות הוא קל מאין כמוהו ופורס אפשרויות רבות לבחירת שם בפשטות. את המילה הראשונה בראשי התיבות ניתן תמיד לבחור לפי הצורך (ארגון, איחוד, אגודה, ברית, גל, התאחדות, ועד, ותיקי, חוג, חברי, חבורת, כוח, לוחמי, מפלגת, מינהל, נאמני, סיירת, עמותה, פעילי, ציבור, צעירי, קשת, רשות, רשימת, תנועה, תאומי), ומאוד רצוי שגם שם המקום ישולב גם הוא כחלק מראשי התיבות.

אם למשל אנחנו מהרצליה, נשאף שהאות ה' תהיה חלק מהשם, ואם נחליט לקרוא לתנועה "אחלה" – ראשי התיבות יהיו "אנרגיה חדשה להרצליה", אם נקרא לה "קואלה" – ראשי התיבות יהיו "קידום ואיכות להרצליה", ואם נחליט ללכת על משהו עוד יותר מוזר וקיצוני, נוכל לקרוא לה "העש" – "הרצליה עולה שלב”. בטכניקה זו ניתן למצוא בקלות שם קליט ומקורי.

 

השם הישיר

לעיתים שם התנועה מבטא את הרעיון המרכזי בהקמתה, והשם הוא כל כך פשוט וישיר, עד שקשה לדעת אם מדובר בפשטות נאיבית או בתחכום-על. ברחובות למשל הצליחה יפה רשימה ששמה הוא "שירות לתושב". אני אוהב שיטה זו של מתן שמות: בקרית אונו הפכה "תנועת התושבים", לתנועה הגדולה בעיר. דוגמאות נוספות: לצידך, לימינך, תנועת הגימלאים, תנועת הצעירים, שם של האדם המוביל את המפלגה, התנועה לאיכות החיים, הירוקים. באורנית זכתה מפלגה בשם "דב רוזן" בארבעה מנדטים. בלי מילים מפוצצות, רק שמות פשוטים שמבהירים מה המפלגה הזו מייצגת.

המפלגה בישראל שזכתה למספר הרב ביותר של קולות היא מפלגת הגימלאים בעיר תל-אביב: מעל 17 אלף קולות קיבלה רשימה זו, ומה הוא שמה? "כוח לגימלאים". פשוט וברור. כוח לגימלאים. איזה שם יכול להיות קולע וחכם מזה? השכר: ששה מנדטים (אמנם מתוך 31).

אני אוהב מאוד שמות פשוטים וקולעים. ישנו כפר של בני מיעוטים שבו קיימת מפלגה בשם "הכפר". שם יפה. שם, אלף אלפי הבדלות, לא נערכו בחירות ורשימה זו זכתה באופן אוטומטי בכל 7 המקומות במועצה. מגיע להם...

 

המקוריים באמת...

מפה נגיע לשמות המקוריים באמת. אבל לפני כן בוחן פתע!

האם אתה זוכר מה היה שם מפלגתו של צ'רלי ביטון? והאם אתה זוכר את שמות מפלגותיהם של עזר וייצמן (3 מנדטים), משה דיין (2 מנדטים) או אהרון אבוחצירה (3 מנדטים)? הנה הפתרונות, בהתאמה: הפנתרים השחורים, יחד, תלם, תמ"י. אם זכרת רק את "הפנתרים השחורים" זה לא רק בגלל התהליך החברתי שהם סימלו, אלא גם בגלל השם הקליט, הציורי, והמיוחד שהקל על הפיכתם למותג.

בעיר רמת השרון זכתה בעבר להצלחה מפתיעה מפלגת צעירים בשם "תותים". לשם היה חלק במסר הצעיר, השובב, החדשני והרענן ש"מכרה" מפלגה זו. הם בחרו ב"תותים" אולי בגלל הזיהוי של רמת השרון עם פירות אלה, ואם היו מזכרון יעקב אולי היו נקראים "ענבים". שמות רבים יכולים להתאים לרוח זו: חרציות, כלניות, נרקיסים, דובדבנים, גבעולים, סביונים, ובעצם כמעט כל דבר, מלבד מלפפונים חמוצים. במזכרת בתיה פועלת מפלגת צעירים בשם "תכלת", אך באור יהודה בחרה מפלגת הצעירים בשם "דור צעיר". איזו אפשרות טובה יותר? קשה לדעת. מפלגת חיילים יכולה לכנות עצמה "מפלגת חיילים", אך היא גם יכולה לבחור בגימיק, ולבחור בשם "הקשב", למשל, או "אפטר". מה יהיה מוצלח יותר? שאלה טובה ללא תשובה ברורה.

בחיפוש אחר השם הקליט והמסקרן, תנועה חברתית חדשה ובועטת יכולה בשקט לכנות עצמה: שועלי תל-גן, ינשופי תל-גן, אריות תל-גן, ענבי הזעם, השועלים, ואפילו הקיפודים הזועמים. בקטע של זעם וקיצוניות – הכל הולך, כך גם בכל הנוגע לרעננות של צעירים. בכל מקרה – לא צריך לחשוש מבחירות מוזרות ולא שיגרתיות – לפעמים הן אף תורמות להצלחה. מטבעו, המוזר הופך במהרה למיוחד, ואם הקמפיין מסתיים בהצלחה, הרי שמדובר בהברקה.

ומה נבחר למפלגת קשישים? כמובן שאפשר ללכת על הדבר היציב והצפוי: תנועת הגימלאים, "הותיקים", תנועת גיל הזהב, או ותיקי תל-גן, אפשר להתרחק במקצת מהבנאלי: תנועת שער הזהב, שיקמים, אלונים, שלושה אבות. אפשר לשקול שם כמו: "הוריך", שמעביר היטב את המסר, ואפשר לנסות גם כיוונים היתוליים כמו "הצעירים ברוחם", "מקל הליכה", או "נערי ההוסטל".

כולם מכירים את "הירוקים" ויודעים מהי מרכולתם. האין זה רעיון מוצלח לכנות רשימה בשם "סגולים", או "כתומים"? אולי שם זה יקנה לרשימה ייחוד וצביון, בהצלחה רבה יותר מהשם "יחד" "עתיד" או "תנופה". תנועה בעלת צביון ייחודי הרוצה להקרין משהו אחר, תוכל להיקרא למשל "תנועה אחרת", או "התנועה שלנו", או "כיוון חדש", או אפשרויות דומות למכביר.

 

מילה לא מוכרת

רוצה שם מקורי משלך, שהקשתו ב"גוגל" בהקשר פוליטי תעלה רק אותך? פתח מילון עברי ותמצא אוסף עצום של מילים ותיקות אך לא מוכרות. האם ידעת ש"קבלקדה" זה קבוצת פרשים? הנה עוד מילים: קפנדריה - קיצור דרך, קרברוס - שומר נאמן ואכזר, אוטה - להסיר את העמעום, אותיום - תכף ומייד, אוסיה - אפשרות בחירה, פורטה - חזק, אוניסונו - פה אחד, ווטום - דעה. כך יש עוד מאות ואלפי מושגים לא מוכרים אך כבר בעלי משמעות ומקום של כבוד במילון.

הבעיה בסוג זה של מתן שם היא החשש מפני מילה לא מוכרת וכיצד תיקלט. פה אני יכול להרגיע: מוזרה וארוכה ככל שתהיה - המילה תיקלט נהדר, ובתוך שבוע-שבועיים תהפוך למילה שגורה בפי כל. דווקא בגלל זה כדאי ללכת על הבחירה הנועזת, ולא לנסות להיראות מקצועי ולקבוע "זה לא קליט". אם יש חוק אחד ברור ומוצק בקביעת שם של תנועה הרי הוא זה: הכל קליט! גם "קבלקדה" המסורבל בהופעתו הראשונית יתגלגל על הלשון צ'יק-צ'ק ויהפוך את קובעיו לשותפים בהחייאת השפה העברית.

לכן כדאי לשקול את האפשרויות בפתיחות מירבית, לא לחשוש מבחירות יוצאות דופן, ובשום מקרה לא לדאוג אם השם "קליט" או "לא קליט". עניין הקליטות הוא פעוט ושולי ואין לקחתו בחשבון, הרי אם חושבים על כך, גם השמות "ידיעות אחרונות", "שיכון עובדים", "הכשרת הישוב", "איצטדיון בלומפילד", "רחוב ז'בוטינסקי", או "המשביר לצרכן" אינם קליטים במיוחד. אך מי זוכר זאת כיום, כשהם שגורים בפי כל?

 

לסיום

הליך בחירת שם התנועה נוטה להתארך יתר על המידה ולכן כדאי לבחור אותו בפורום מצומצם, תוך בזבוז זמן מינימאלי, ולצאת לדרך. המשך הפעילות יקבע אם השם שנבחר יהיה משוייך להצלחה או לכישלון.


          דוגמא טובה: תנועת "ריסט". מסר ברור שמשתלב במסר המרכזי של הקמפיין



                                                        הכי נפוץ שיש: השם "יחד"

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר