דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות

 


סקרי דעת קהל


לסקרי דעת קהל ישנה השפעה ניכרת על תוצאות הבחירות. נכון, סקר הוא כלי שבעזרתו נהוג לאמוד את דעת הקהל, את התמורות והמגמות, ואת יחסי הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים. אך למרות זאת, סקר דעת קהל, בנוסף להיותו מודד יחסי כוחות, הוא גם מייצר אותם, והמועמדים המפרסמים סקרים, אמיתיים או דמיוניים, עושים זאת כדי להוכיח לציבור את סיכויי הצלחתם, ושהצטרפות אליהם היא הצטרפות אל "הסוס המנצח". למעשה, השפעתם של סקרים כאלה היא כה רבה, עד שלעיתים פרסום סקר, כשהוא אמיתי וחתום ע"י מכון סקרים מוכר, הופך לשיחת היום, ויש בכוחו לשנות את יחסי הכוחות באותו ישוב, בהחלשת מועמדים חלשים, חיזוק מועמדים חזקים, ולעיתים אפילו בהרתעת יריבים פוטנציאליים מלצאת לדרך. מכאן שלחזקים יש אינטרס לפרסם סקרים, ולחלשים יש עניין להימנע מהם, וכאשר מתפרסם סקר כזה - לנסות לפקפק במהימנותו. אין ספק כי עבור החזק, פרסום סקרים אמיתיים הוא צעד מועיל וחשוב, שמחזק אותו עוד יותר.

שימוש נוסף של סקרי דעת קהל הוא לצורך בחינת השטח לפני צעד משמעותי כמו פרישה מהמירוץ, חבירה עם כוח פוליטי אחר, בחירת מועמדים ברשימה, שינוי מסרים של הקמפיין או נקיטת קמפיין נגיטיבי, הזדהות עם מפלגה או ציבור מסויים, או תכנון מחודש של מערכת ההסברה ומסריה.

יש גם מקרה שלישי בו נעשה שימוש בסקרי דעת קהל, וזה כאמצעי שכנוע ולא בדיקה, כתחליף לטלמרקטינג (כחלק ממיפוי ספר הבוחרים) ונסיון להטמיע מסרים על-ידי שאלות מכוונות שלא מסתירות את המגמתיות שלהן. כמו: "האם אתה מוכן לתמוך בראש עיר שיש כנגדו כתב אישום?", או "האם אתה מוכן להחליף ראש עיר שקידם באופן משמעותי את רמת החינוך בישוב?". במקרה זה מדובר בסקר לכאורה, שהוא יותר אמצעי של טלמרקטינג.

אך קורה לא פעם, שמזמין הסקר הוא לא אדם מחושב ומתוכנן שמבקש לקבל תמונת מצב בדוקה לפני קבלת החלטה, אלא פרנואיד נוירוטי, שנזקק כל העת לפידבקים, לחיזוקים, ולדיונים אסטרטגיים שמחליפים עבודת שטח אמיתית. לאדם כזה כדאי לפעמים לזכור שהזמנת סקרים מיותרים, שאין בהם מטרה ממשית אלא רק סיפוק הסקרנות, יש גם השפעות שליליות על הקמפיין:

ראשית, סקרים הם מנוף ליצירת מצבי רוח קיצוניים, לטוב או לרע, אצל המועמד ואצל פעיליו. בכך הסקר הופך לגורם בעל סיכון, שלעיתים עדיף לוותר עליו מראש. שנית, סקרים אינם תמיד משקפים את המצב האמיתי, (ככל שהמקום גדול יותר כך הסקרים מדוייקים יותר, אך במקרים רבים הסקרים מטעים), ועלולים להוביל למהלכים שגויים. ובנוסף, הזמנת סקר מקצועי ממכון סקרים עולה כסף רב, שיכול לשמש למטרות חשובות יותר.

ישנם יועצי בחירות שמבקשים לערוך סקר מקדים בנוגע לדעות של הציבור על נושאים שונים, סקר שישמש אותם ככלי בקביעת האסטרטגיה. באמצעות נתונים אלה מנסים היועצים לחפש נקודות תורפה, או נקודות כוח, לדעת היכן לתקוף, מה להדגיש, מה הציבור רוצה לשמוע וחשוב מזה – מה הוא לא רוצה לשמוע. לצורך כך הם דורשים מהמועמד סכום כסף גדול שמוגדר על ידם כ"הכרחי". בעיניי, סקר שכזה יכול לעיתים לסייע, אך הוא בהחלט לא הכרחי, ובדרך כלל אפילו מיותר. הסקרים משמשים רק בכדי לצלם את המצב הנוכחי בדעת הקהל, אך צילום מצב זה הוא כמעט חסר ערך. אסטרטג טוב, תפקידו להוביל את הדרך ולעצב בעצמו את דעת הקהל, ובמילים אחרות, להקדים את דעת הקהל בצעד או שניים, ולא להיגרר אחריה. בסופו של דבר, דעת הקהל היא תוצאה של מידע שהגיע לציבור, ושל עבודת פרסום ושיווק שכבר נעשתה, ולכן חשוב מלימוד דעת הקהל הנוכחית, הוא לימוד הנתונים שעדיין לא ידועים ולא פורסמו מספיק, ושבהם פוטנציאל גדול לשינוי בדעת הקהל. אם בכל זאת יש צורך לבחון את הילכי הרוח בציבור – "שיחות חתך" עם תושבים – אינן עולות כסף ועשויות ללמד הרבה יותר.

 

כאשר יש צורך אמיתי בסקר, עומדת האפשרות להיעזר במכון סקרים מוכר ובעל שם, בו הסכום שיידרש הוא החל מ-10,000 שקלים, וככל שנתקרב ליום הבחירות יעלה הסכום. במכון מהשורה הראשונה נקבל נתונים מפורטים ומנותחים, לפי חתכים שונים, ובמידע יהיה ערך רב להצגת תמונה מלאה וברורה. מנסיון, התמונה שתוצג בדו"ח הסקר, תואמת את המצב האמיתי, וגם אם קשה לנו לקבל את הדברים - זו המציאות, עם טעות דגימה קטנה.

החלופה למכונים הגדולים הם מכונים קטנים יותר, חלקם זולים יותר, אך חלקם יקרים בהרבה, שגם יבקשו ממך שתביא להם בעצמך את מאגר הטלפונים באותו ישוב. הבעיה הגדולה ביותר במכונים הקטנים, מעבר לאיטיות הביצוע ולקשיים שצפויים לאורך הדרך, היא שמהימנות התוצאות תיתפס ע"י הציבור כנמוכה יותר, בזמן ש"מאגר מוחות", "מכון סמית", או "גאוקרטוגרפיה" למשל, נהנים ממוניטין מצויינים של אמינות ומקצועיות, ולא ירשו לעצמם, גם עבור חופן שקלים, להטות תוצאות, מה שלא תמיד נכון לגבי מכונים שלשמם לא מצורף "תו תקן" של מכון מוכר.

נוהג נפוץ ומרגיז שעליו מקפידים מועמדים, שוליים בד"כ, הוא פיברוק סקרים מדומים, כדי לתת תגובת נגד לסקרים האמיתיים שפורסמו, ולהציג עצמם כבעלי סיכוי לנצח. כך קורה שצץ לו סקר כזה או אחר, עם תוצאות מפתיעות המלמדות שאחד המועמדים השוליים הוא-הוא ולא אחר, בעצם המועמד העיקרי לנצח. זהו לא סקר, אלא "פייקר", וכמוהו גם סקרים אינטרנטיים שמאפשרים לכולם, גם ל"אווטרים" "טרולים", ויתר היצורים הדמיוניים - להתנפל ולהצביע, בלי לבחון את זהות המשתתפים, בלי לדגום באופן מבוקר את אוכלוסיית המדגם ולוודא שהרכבה תואם ככל האפשר את אוכלוסיית המצביעים הכללית.

אם נדרש למועמד מסויים סקר לצורך שימוש פנימי בלבד, ניתן לייצר 
כזה בהכנה עצמית, שעלותו תהיה נמוכה בהרבה. לצורך העניין מכינים שאלון קצר בעל שאלות סגורות בלבד, מקפידים על אובייקטיביות בניסוח השאלות, לוקחים שלוש-ארבע בנות, מושיבים אותן במשרד מתאים, ומאפשרים להן לערוך סקר עצמאי, מטעם חברת "סקר-טיל", "סופר-סקר", "סקר-מדיה", או כל חברת סקרים מפוברקת אחרת. מחיר סקר כזה הוא אפסי לעומת סקר מוזמן, והתוצאות לא יהיו שונות בהרבה. תוצאות אלה לא מיועדות להצגה כהפגנת כוח, אך יתנו מושג לא רע בכלל על מצב דעת הקהל. אני מצרף נוסח של סקר לדוגמא:


דגם של סקר כללי, יש להתאימו למקום:

שלום, מדבר/ת ___ ממכון המחקר ______, אנחנו עורכים סקר קצר בקרב תושבי ___, הסקר אנונימי ומיועד לצרכים סטטיסטיים בלבד, ואודה לך אם תענה/י על מס' שאלות קצרות.  

1.  האם את/ה תושב _____ בגיל 17 ומעלה?

1. כן (להמשיך את הסקר)

2. תשובות אחרות (להפסיק את הסקר)

2. מהם הסיכויים בין 0 ל-100% שתבוא/י להצביע בבחירות לראשות העיר שיתקיימו החודש?_________

3. אילו היו מתקיימות היום בחירות לראשות עיריית ___, במי מבין המועמדים הבאים היית בוחר/ת?  (להקריא את כל השמות ברוטציה!)

1. חיים חיים

2. שמואל שמואל

3. לא יודע, אף אחד, תשובות אחרות

4. בבחירות הקרובות תצביע/י בנפרד גם לרשימה למועצה. לאיזו רשימה את/ה מתכוון/ת להצביע? (להקריא את כול השמות ברוטציה!)

1. התנועה הירוקה

2. התנועה הכתומה

3. התנועה הכחולה

5. עד כמה מטריד אותך מצב התחבורה בעיר, המחסור בחנייה והפקקים בעורקי העיר הראשיים?

1. מטריד מאוד

2. מטריד

3. ככה-ככה

4. לא מטריד

5. אני מרוצה ממצב התחבורה בעיר

6. לפי דעתך, עד כמה ראש העיר אחראי למצב התחבורה הנוכחי בעיר?

1. אחראי מאוד

2. אחראי

3. לא כל כך אחראי

4. לא אחראי כלל

7. האם לפי דעתך רצוי או לא רצוי שראש עיר יכהן בתפקיד מעל 20 שנה, מבלי לבצע ריענון בהנהגת הישוב?

1. רצוי שראש עיר יכהן כמה שיותר

2. לא משנה

3. רצוי לבצע ריענון בשלטון מידי כמה שנים

8. לסיכום, מבין המועמדים השונים לראשות העיר, מי לדעתך המתאים ביותר לקידום העיר ולהבאת רוח חדשה לישוב? (להקריא את כל השמות ברוטציה!)

1. חיים חיים

2. שמואל שמואל

3. לא יודע, אף אחד, תשובות אחרות

9. (לסמן) מין:  1. זכר     2. נקבה

תודה על היענותך !


סקר אמיתי שנערך, הוא רוח גבית לזה שניצח בו

 וכשאין סקר אמיתי, אפשר פשוט לפברק "פייקר"...

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר