דף הבית    צור קשר    קישורים שימושיים    כתבות מהעיתונות


הצגת הצוות

"אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"


כל מועמד מוקף בצוות, ולצוות זה השפעה אלקטורלית על תדמיתו של המועמד. מועמד חדש שמקיף עצמו ב"חבר'הלייצים" מפוקפקים, רדודים, או אפרוריים – יזכה ליחס ספקני, אך מועמד שיתהדר בצוות מוכשר ואלקטוראלי – יציב עצמו מייד תחת זרקור חיובי שמעודד גם אחרים להצטרף. על כן חשוב לבחור צוות טוב ולא פחות מכך – חשוב להציג אותו היטב.

את הרשימה אפשר להציג ככתבה עיתונאית, או כתמונה קבוצתית, או במקרים אחרים כאוסף כתבות על חברי הצוות השונים.

בדיווח העיתונאי המסקר את סגירת הרשימה, גם אם מדובר ברשימה עלובה ומסכנה, יש להציג אותה בתור הדבר הכי טוב אי פעם. הכותרות "הנבחרת המנצחת", "הטובים ביותר", "הרשימה המרשימה" ודומיהן – מתאימות במיוחד כאשר מדובר ברשימה בינונית שיש לרומם. לא צריך להרגיש לא נעים עם זה – מדובר בפרסום ולא בדיווח אובייקטיבי. פרסום הוא מטבעו מגמתי, ושואף להציג את המוצר נוצץ יותר מכפי שהוא באמת. אולמי ארועים מציגים כל גיגית בתור "האגם הקסום", ומסעדות יוקרה מציגות כל איטריה מצויה בתור "פרנסניון דה-לה פנטזיון". אין סיבה שלא לפעול באופן דומה בהצגת רשימת מועמדים. אם זה מרגיע מעט את המצפון - אתה  פוליטיקאי, ובין כה לא מאמינים לך.

כאשר מוצגת הרשימה בכתבת סיקור עיתונאי, נהוג לעשות שתי טעויות עיקריות: הראשונה – הצגת הרשימה לפי סדר המועמדים ברשימה, תוך ציון מקומו של כל אחד. נכון שהציבור רוצה לדעת מה מיקומו של כל מועמד, אך סקרנותו של הציבור לא צריכה להכתיב את התנהגותנו, ואנו, בנסיון להעביר את המסר היטב, צריכים לשים את הדגש לא על סדר המקומות ברשימה, אלא על התרומה האישית של כל מועמד. הטעות השניה – ציון השם בלבד, ללא דברי שבח או תואר כלשהוא. השמות בלבד הם חסרי משמעות – ככתוב: לכל איש יש שם. אך מה בכל זאת סגולותיו של אדם שבעטיין עליי לתמוך בו? ולכן, אם עלינו להציג רשימה, לא נוכל להסתפק ב"מעיין שקדי". נצטרך לכתוב: "מעיין שקדי – לשעבר מהנדסת העיר", או "מעיין שקדי – מתנדבת ותיקה ומוכרת בישוב", או "מעיין שקדי – נציגת שכונת נוה רעש". בכך נסביר את מהותה של אותה מועמדת, ובמה תרומתה לרשימתנו.

לאחר הפתיח היוצא מגידרו לאור ההתלהבות מסך הרשימה, יש לפרט את הסגולות שניתן למצוא בה:

"ברשימה מופיעים שלושה אנשי חינוך: אבי רמזי (מס' 3) מנהל בית ספר ותיק ומוערך שזכה בפרס החינוך לשנת תשל"ו, יעל אבוחצירה (7) מורה מוכרת ומצטיינת בבי"ס האלמוגים, שניהלה את פרוייקט "א-ב", ופרופ' ציפי חולי (12) מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת ת"א. נציגי הצעירים הם אלון אבנר (6) צעיר מוכשר בן המקום שיזם בהצלחה את הפגנת הענק בשכונת "ברק ורעם", ומלי אלפנדרי (11) סטודנטית למשפטים ובת לאחת המשפחות הותיקות בישוב. פריסתם הגיאוגרפית של חברי הרשימה מלמדת על ייצוג הולם לכל חלקי הישוב, והשכונות הגדולות – "תפוז" ו"לימון" זוכות לנציגים נמרצים בדמותם של תמי יעקובי (2) – יו"ר הועד השכונתי של תפוז, וקובי בן-דוד (8) איש עסקים מצליח, מנכ"ל חברת השקעות, שפועל רבות למען שכונת לימון".

חשוב לזכור: מבחינת התנועה, המיקום ברשימה הוא החלק השולי – ולא העיקר. ולהיפך: את מיקום המועמדים ברשימה נשאף להצניע, כדי להפוך את הצוות לשוויוני, להדגיש יותר את הקבוצה ופחות את הבודדים, יותר את העושר האנושי והגיוון ופחות את העסקנות.

כל אחד צריך לייצג משהו. אדם שאין מקום להתפאר ברקורד שלו – יש לסווג כנציג אזור, קבוצת גיל, או אוכלוסייה פרטנית אחרת. מובטל נהוג להציג כ"עצמאי", ועסקן – כ"איש עסקים". לא חייבים להיצמד לרשימת המועמדים, אפשר בהחלט לכלול בדיווח גם אנשים שלא מופיעים ברשימת המועמדים, ושתמיכתם בתנועה מפארת את שמה. במקרה כזה צריך להוסיף: "כמו כן חברים בצוות...", וכו'.

בנוסף להעברת הידיעה העיתונאית המתחייבת, יש מקום להציג את הצוות בהרחבה גם באמצעים אחרים – דרך עיתון, פלאיירים, או בחוברת המצע. אף שם, אין הכרח להסתפק בצוות מוגבל, וניתן להציג צוות רחב בהרבה.

במקומות שבהם אני עובד, אני מבקש לצלם כמה שיותר אנשים, מתוך הידיעה שתמונה קבוצתית שכוללת אפילו 80 משתתפים, היא מרשימה, משדרת כוח ועוצמה, ומפחיתה את משקלו של אדם בודד מתוך הצוות. כדאי לחשוף צוות רחב ככל שניתן, בו המועמדים ברשימה לא מתבלטים על פני חבריהם, וזאת גם אל מול מחאותיהם הצפויות של המועמדים, המבקשים את הכבוד "המגיע להם". 

דרך נוספת היא להבליט אנשים מתוך הרשימה באמצעות כתבות אופי שיוצרות חיבה והזדהות עם נשוא הכתבה. לעיתים כדאי אפילו להוציא חוברת שלמה שבה כתבות בזו אחר זו, שחושפות את חברי הצוות באור חיובי כאנשים טובים שמחפשים את טובת זולתם בלבד. לצורך העניין נגייס את קורות חייהם, חוויות נוגעות ללב שעברו, קשיים שהפכו אותם לאנשים טובים יותר, וכמה אמירות רלוונטיות שיציגו אותם כאנשים צנועים והגונים. חוברת שכזו, היודעת לגרום לקורא הזדהות עם האנשים המופיעים בה – שווה זהב, ובמיוחד עבור רשימה שרצה למועצה.


               הצגת הצוות צריכה להיות בהתאם לתדמיתו. במקרה זה: צעיר ודינאמי

 

כאשר מועמד חדש שואל את עצמו "למה הציבור צריך לבחור בי" - עליו תחילה לשכוח מהתשובה "בגלל שאני הכי איכותי / ראוי / משכיל / מוכשר". זאת - לא התשובה הנכונה, והציבור לא בוחר באדם רק בגלל שבעיני עצמו הוא המוצלח ביותר

עוד

כמעט תמיד יפעל הפוליטיקאי התובע, לא למען הוצאת האמת לאור, אלא מסיבות אחרות לגמרי, וגם השופט שמודע היטב למתרחש, בוחן בעין ביקורתית את איש הציבור המבקש להגן על שמו הטוב דווקא בבית המשפט

עוד

עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה

עוד

נגה"פ. נס גדול היה פה? לא רק. נקמנות, גזענות, התנשאות, פחד: הגורמים המשפיעים ביותר על נפש הבוחר, ולא פעם דווקא אליהם, באופן מעודן ומוסווה כמובן, נפנה את המסרים שלנו

עוד

קמפיין נגטיבי הוא אפיק הסברתי, שלא מונע משינאה, כעס, או נקמנות. הוא צעד מקצועי טקטי ולגיטימי שנגזר מניתוח קר של המצב

עוד

למרות הפופולאריות של חוגי הבית, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן פעילות יקר 

עוד

טלמרקטינג הוא יעיל רק כאשר הוא ממוקד במטרות שצויינו, ומתוכנן מראש. התקשרות סתמית לאנשים, ופטפוט אקראי בנסיון לשכנע – היא חסרת ערך

עוד


 



 

המדריך השלם למועמד הפוליטי / אורן שמיר