המגעים הפוליטיים בין אישים או תנועות פוליטיות נמצאים כמעט תמיד באחת הקצוות: או שהם חסרי משמעות לחלוטין או שהם מנופים קריטיים להצלחה. המועמד צריך להפעיל את שיקול הדעת להבין מתי כדאי להשקיע בהם זמן, אך מבלי להיסחף ולהפוך את הישיבות עם עסקנים יריבים לעיקר סדר יומו.     ו

הרבה דברים טובים יכולים לקרות משיתופי פעולה ואפילו איחודים וחיבורים. מהלכים פוליטיים משותפים, מהלכים הסברתיים משותפים, תרגיל כנגד יריב משותף, שיתופי פעולה שחוסכים משאבים, ואפילו איחוד כוחות שמייצר גוש פוליטי גדול בעל סיכוי טוב יותר להצלחה. לא פעם ראיתי שניים או שלושה מועמדים חסרי סיכוי שמצליחים למצוא את הדרך להתאחד כנגד מועמד מוביל, והאיחוד ביניהם מטה את הכף לטובתם, ומקנה להם ניצחון. גם הסכמי עודפים, הדפסת פתקים משותפת, תמיכה של תנועה במועמד לראשות, איחוד רשימות, ועוד סוגי שיתופי פעולה מסוג זה, שנולדים דרך שיחות אקראיות - יכולים לקדם את כל הצדדים המעורבים, ולקרב אותם התקרבות משמעותית אל היעד.      ו

אך עם כל הסיכוי הקיים, יש גם מקום להזהיר: עודף עיסוק בפוליטיקה - הוא מזיק, ומסיט את תשומת הלב מהדברים החשובים. ישיבות מרתוניות של עסקנים, שדנים בחיבור של כמה בלוני אויר לכדור פורח אחד גדול, או שמגלגלים רעיון לסקר שלא יקרה שאחריו המפסיד חובר למנצח - עיסוקים שכאלה לא רק מייצרים אשליה של הצלחה ושל התקדמות במקום שזו כלל לא קיימת, אלא גם מונעים מהמעורבים את הדבר החשוב באמת - עבודת שטח קפדנית, גיוס כוחות חדשים מחוץ למעגל הפוליטי המוכר, והרחבת צוות הפעילים באופן שמייצר כוח אמיתי ומוצק, ולא משהו אוורירי ופריך, שיתמוטט על כולם עם היוודע תוצאות הבחירות.    ו

האם פוליטיקאי אוהב פוליטיקה? כן, מאוד. אם הפוליטיקה עבורו היא ישיבה בבתי קפה ובפרלמנטים של "קבוצת השווים" שלו - רוב הסיכוי שכוחו הפוליטי יילך ויקטן מיום ליום. אם הפוליטיקה עבורו היא פעילות שטח, מגע עם האדם הפשוט, פתיחת הכרויות חדשות וחיזוק הכרויות ישנות - הרי שמיום ליום כוחו יגדל. או אז, גם ההסכמים הפוליטיים שיעמדו בפניו יהיו טובים יותר, ערכו בשוק יעלה וייטיב את מצבו בכל מו"מ, והחיים יביאו אליו את ההזדמנויות שיהוו שכר נאה על מאמציו.      ו