לאדם שמוצב בסוף רשימת המועמדים, מקובל לייחס משמעות מיוחדת. אדם זה הוא מעין "חבר של כבוד" ברשימה, אדם שתמיכתו ההצהרתית – מוסיפה הילה של הדר לרשימה מצד אדם שאין לו אספירציות פוליטיות לעצמו, ומסתפק באקט סמלי של תמיכה בה. לכן הפך המקום האחרון ברשימה לאחד המקומות הכי מבוקשים, בקרב אלה שבלאו הכי לא מעוניינים להיבחר לתפקיד בפועל. בקרב רשימות גדולות לכנסת נוכל תמיד למצוא במקום האחרון, אדם שהיה ראש ממשלה, נשיא, שופט עליון, יו"ר כנסת, איש רוח ידוע, ובקיצור – דמות שמוסיפה ממלכתיות.   ו

מי ראוי להיות נועל הרשימה המקומית? ראש רשות לשעבר, פרופסור, קצין בכיר, איש תקשורת ידוע, מתנדב מוכר ופעיל, איש חינוך עתיר הישגים, או דמות כלשהיא שתמיכתה מהווה גושפנקא של טוהר וחיוניות.   ו

מועמד שאיתו עבדתי והתעקש שהמקום האחרון ברשימה הוא חסר רלוונטיות ולכן הציב במקום זה דמות נלעגת ושנויה במחלוקת (כתב מקומי רודף שערוריות בדימוס, שמסוכסך עם חצי עיר) – לא הפסיד מכך קולות בפועל, אך הפסיד את האפשרות לצרף מישהו ראוי יותר לרשימתו במקום מכובד זה, ואף לעשות עליו יחסי ציבור טובים.   ו