אחרי שנקבעים ראש הרשימה, מס' 2, נועל הרשימה, והמועמדים שמוצבים במקומות הריאלים, נותר לסיים את הרכבת הרשימה וכאמור אנו זכאים לשבץ בה עד פי 2 מועמדים ממספר המנדטים במועצה. במשימה זו נעלמים הלחצים והמאבקים המתקיימים בשלבים הקודמים, וכעת אפשר בנחת לקבוע את מיקומם של שאר החברים. לחברי הרשימה האחרים לא איכפת במיוחד אם הם מוצבים במקום 17 או 25, וצריך לפזר אותם כצוות ללא הירארכיה, לצורכי פרסום בלבד. מקובל להציג רשימה ארוכה ומגוונת, אך רשימה זו היא לצרכי הצהרה בלבד, וגם החברים בה יודעים שלמספר אין משמעות.   ו

הרכבת שאר הרשימה צריכה לקחת בחשבון שני שיקולים עיקריים:   ו

יפה יעשה מועמד שיציג רשימה מאוזנת ומייצגת מגוון מגזרים. שיהיה בה ייצוג מכובד לנשים, לדתיים, חילוניים,  עולים חדשים, נציגי אזורים גאוגרפיים שונים כמו שכונות ורובעים, יצוג לקשישים ויצוג לצעירים. כדאי לשלב אנשי חינוך, משפטנים, אמנים, וגם אנשי עסקים, ולשאוף שהרקורד של חברי הרשימה יהיה כזה שניתן להתגאות בו.   ו

בעוד רשימה חלשה לא גורמת נזק גדול וניתן אפילו להימנע לחלוטין מלהציגה לציבור, הרי שרשימה נוצצת ומוצלחת יכולה לקדם את הצלחתה והצלחתו של העומד בראשה. מועמדי הרשימה, אם הם אכן מועמדים מוצלחים, הם חומר גלם שכל מנהל קמפיין טוב יידע לשווקו באופן שייצור תחושה שזו הנבחרת המייצגת את הטוב והנאצל במקום.   ו

כאשר הרשימה היא לא מוצלחת, ננסה להציג בתקשורת צוות רחב יותר, שיסיט את ההתמקדות מהרשימה עצמה, או לחילופין להתמקד במועמד ולהשאיר את צוותו בשוליים.   ו