לקראת חצות האוירה להטה. אשה אחת הלמה בכוח בתקרה בכל פעם שהגיעה תוצאה טובה מאחת הקלפיות. הרעש מסביב היה מחריש אוזניים – אבל ערב כמו מוסיקה. הצפיפות והמחנק היו גדולים אך נעמו כמו איכות חיים של האלפים השוויצריים. הרחוב נסגר לתנועה ומאות אנשים התקבצו בפתח הבית הפרטי ששימש כמטה הבחירות. זיקוקים האירו את השמים. בכל דקה או שתיים, כשהגיעו תוצאות מספירת הקולות בעוד קלפי – דממה השתררה, ועם הכרזת התוצאות פרץ רעש גדול ותשואות שמחה עד לב השמים, מלווים בפתיתי נייר מתעופפים באוויר. כולם היו מאושרים: רק לפני שלושה חודשים היה המועמד לראשות העיר אדם אלמוני שמעטים הכירו, ועוד פחות מכך האמינו בסיכוייו להיבחר, והנה-הנה, עוד כמה קלפיות, והוא כבר הופך לאזרח מס' 1 בעיר. התנועה החדשה מהניילון, שקמה זה עתה, הפכה לתנועה הגדולה בעיר, הרבה לפני תנועות ותיקות ומוכרות.  ו

המועמד עצמו, שלבקשתי, פשט את "החליפה של ההבטחות" והחליף אותה בחולצת טריקו כאחד הפעילים, עמד על הכביש הסמוך, מוקף בהמוני מברכים. היתה זו שעתו היפה - קפיצת מדרגה שהפכה אותו, לאחר שנים רבות של עסקנות פוליטית אפורה ובינונית - לראש עיר, ופתחה עבורו חמש שנות "עשייה" כמו שאוהבים פוליטיקאים לקרוא לג'וב החדש שלהם. בשביל הפעילים זו היתה תחושת ניצחון פשוטה, כזו שקשה להסביר במונחי תועלת. כמו זכיה באליפות – עבור אוהדי כדורגל, למשל. אחת הפעילות, שנכנסה למטה הבחירות החוגג ובידיה תוצאות מהקלפי שבו היתה בזמן ספירת הקולות, אמרה לי לאחר מכן שהיא חשה "אקסטזה פיסית". אולי כך אפשר לתאר את ההרגשה, זו כנראה גם הרגשתו של אוהד ספורט מושבע, כשקבוצתו מגשימה את חלומו.   ו

כמעט שכחנו שבמקום אחר בעיר מכבים כעת את האור, מקפלים את השלטים, ומפרקים את המחשב. במטות היריבים התוגה כבדה, האכזבה שולטת, והמבטים מושפלים, תוהים בדאגה מה עכשיו. כי כמו בכל משחק "ריאליטי" משובח – גם פה נמצא את תוגת ההפסד אל מול צהלות הניצחון, ולעיתים, קטן המרחק בין דמעות אושר לדמעות שבר.   ו

אז איך בעצם עושים את זה? איך מגיעים לרגע המאושר? המפסיד יגיד שהכל עניין של מזל, אך לאמיתו של דבר אין פה שום אלמנט של מזל ואף מצביע לא נעזר בהטלת קוביה. המנצח יאמר שהציבור בחר את האדם המתאים ביותר, אך להתאמתו של המועמד לתפקיד - קשר קלוש בלבד לתוצאות הבחירות. ובכל זאת, מה הכריע את קרב המוחות הזה?  ו

מאות ואלפי פעולות גדולות וקטנות קבעו את התוצאה הסופית, אחדות משמעותיות מאוד, ואחרות זעירות. נוסחת ההצלחה היא מרובת מרכיבים. נכון – אין זה מדע מדוייק, ולא קל לסמן דרך אחת ויחידה להצלחה, שכן בכל קמפיין ולכל מועמד – המאפיינים המיוחדים שלו. אך בהחלט ניתן לקבוע אבני דרך ודפוסי חשיבה נכונים, ולעשות שימוש בנסיון ובידע שהצטברו. מפתיע לגלות עד כמה קטן גורם המקריות וה"מזל": עד כמה עבודה נכונה מוכיחה את עצמה לבסוף, ובאיזו מהירות וחומרה משלמים על טעויות, בעיקר על כאלה שאין מודעים להן.  ו