כעת אנו מקדימים את המאוחר, כיוון שצילום רשימת המועמדים מתבצע הרבה אחרי צילום המועמד. אך בשלב מסויים גם לזה נצטרך להגיע.   ו

צילום קבוצת מועמדים הוא מסובך מצילום מועמד בודד, ולו בגלל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך. אך כיוון שהכל יודעים שתמונה אחת שווה אלף מילים – כדאי להשקיע את המאמץ הנדרש כדי לעשות זאת נכון, וליצור תמונה אחת מהממת וכובשת, של איכות וגיבוש, מרץ וחדוות עשייה - שפוגשים זה את זה.   ו

הגישה המיושנת פותרת את הבעיה בקלות, ומסתפקת במסגרות של תמונות פספורט, זו לצד זו, לפי סדר הרשימה. כך מתקבלת "כוורת" של תמונות, כשמכל משבצת משקיף פרצוף בודד. גישה זו שלטה שנות דור וגם היום ניתן לראותה לא מעט, אך בקמפיין צעיר וחדשני – לא נוכל עוד להסתפק בדרך אפורה ומשעממת זו. פרסום תמונת המועמדים היא לא רק הצגת חברי הצוות כל אחד לעצמו, אלא הזדמנות להעביר מסר, ולשווק את הקבוצה לא כאוסף מקרי של אנשים שתכונתם המשותפת היא שהם מסוגלים להביט אל המצלמה, אלא כצוות מאוחד, דינאמי ופעלתני, שמביא בשורה ורוח חדשה. פרסום סתמי של תמונות פספורט זהו לא שיווק, אלא בירוקרטיה, ואילו שיווק הוא מהלך הכולל מחשבה ורעיון, במטרה להבליט את המוצר ביחס למוצרים המתחרים.   ו

לכן יש צורך להתאמץ מעט, ולחשוב על דרך שיווקית להציג את הצוות, דרך שתייצר תדמית, שתעביר תחושה של כיף ושל חיוניות, של גיבוש וקבוצתיות, ותימלט מהבנאליות האפורה של תמונות הפספורט.    ו

על מנת לעשות זאת היטב יש לחשוב תחילה על רעיון כללי לתמונה קבוצתית. דוגמאות: ראש העיר חולון, מוטי ששון, צילם את נבחרתו במדי קבוצת כדורגל – רעיון מצויין ומרענן. לי כבר יצא להציב קבוצות מועמדים בפוזות שונות: כשהם אוחזים בשלט גדול, הולכים במרץ קדימה, משוחחים ביניהם בקבוצות קטנות, לבושים בתלבושת אחידה מכובדת של נותני שירות, ועוד. ניתן למצוא רעיונות מקוריים רבים אחרים לתמונה קבוצתית מרשימה שמעבירה מסר, ותמיד כדאי לנסות לחשוב "מחוץ לקופסא" ולא לחשוש מחדשנות, אחרי הכל זהו שיווק, ושיווק חייב לכלול מרכיב של מקוריות ואפילו אומץ. צריך לחשוב על התמונה הקבוצתית במונחים של עטיפת תקליט, הדורשת מחשבה יצירתית, תחכום, וליטוש אומנותי.   ו

לאחר קבלת ההחלטה, ותכנון מפורט של התוצאה הסופית, הגיע הזמן לצילומים עצמם: כדאי לצלם כל אדם בתמונה לחוד, ברקע לבן (שיקל לאחר מכן על עיבוד התמונות וחיבורן לתמונה משותפת). הגרפיקאי, שיקבל את הצילומים האישיים – יידע להפוך את התמונות האישיות לתמונה קבוצתית מוצלחת. כל נסיון ליצור תמונה קבוצתית ע"י צילום של כל הקבוצה ביחד – יניב תוצאה פחות טובה מאשר צילומים אישיים וחיבורם לתמונה אחת, מה גם שקיים קושי גדול לכנס קבוצת מתנדבים בזמן ובמקום מסויים.   ו

מה קורה אצל רשימה בעלת ייחוד מסויים? האם תנועת קשישים ותנועת צעירים יצטלמו באותו אופן? האם מפלגת נשים ומפלגה דתית יצטלמו באותה צורה? כמובן שלא.   ו

כל מפלגה צריכה לחשוב על דרך מקורית לצלם את מועמדיה, כך שהצילום ישדר שדרים חיוביים המתארים אותה ומתאימים לקהל היעד שלה. למרות ששובבות ואומץ מתאימים לכל הגילאים, לא לכל תנועה יתאים להציץ מאחורי גזע עץ, להצטלם בחברת תמרור כלשהוא, לשלב כלב חביב בצד התמונה, להצטופף לאורכו של מעקה או מאחורי גדר, לנופף לשלום, או להסתכל לנקודה מסויימת בשמים שחלק מהמצולמים יצביעו לעברה, או כל דינמיקה קבוצתית אחרת. ושוב – רק ע"י חיבור התמונה בפוטו-מוטאג' ניתן יהיה להעביר את המסר הקבוצתי מבלי לאבד את האיכות של כל פרט מהצוות.   ו

הרעיונות הם אין סופיים, והכלל היחיד שאותו יש לזכור הוא שיש להשקיע מחשבה ויצירתיות בתמונה, כי היא אחד מכלי השיווק החשובים ביותר לתנועה, אם לא הבולט שבהם. צריך לחשוב כיצד להיות קצת שונה, איך להפגין מקוריות וחדשנות, אחדות וחברות, מסר חם וידידותי, כלומר כל מה שהוא הפוך מ"כוורת" של תמונות פספורט קודרות.   ו

 

"רשימה" – לא, "צוות" – כן

התנועות השונות נוטות לצלם את המועמדים הכלולים ברשימתן למועצה. בדרך כלל מספר המצולמים יהיה עשרה, עשרים, ואף יותר מכך, וזאת גם כאשר ברור לכל שרשימה זו תקבל בסופו של דבר מקום אחד או שניים במועצת העיר, ואילו כל יתר המצולמים לא ישמשו כחברי מועצה. למרות שאין משמעות ל"רשימה", ואין חשיבות לשאלה מי מוצב בה כמס' 15, בכל זאת יש טעם לתצלום משותף רחב ככל שניתן, כדי להדגיש את הגיוון, האיכות, וגם העוצמה שבקבוצה המצולמת, וכדי להשפיע על מעגלי הכרות רבים ככל שניתן, והרי לכל מצולם יש חברים ומשפחה משלו. אך אם כבר גיוון ועוצמה, למה רק המועמדים ברשימה?   ו

איני רואה פסול בכך שבתמונה הקבוצתית יצטלמו לא רק חברי הרשימה, אלא חברי הצוות כולו – גם אלה מתוכו שלא מופיעים ברשימה. כך אפשר יהיה לשלב עוד שותפים לתמונה הקבוצתית, ולהפוך אותה לרחבה ככל האפשר, עד כדי 60 ו-70 מצולמים. בעניין זה, כל המרבה הרי זה משובח. גם אלה שמסיבות כאלה ואחרות בחרו שלא להיות ברשימה, הם רצויים בתמונה, כשם שהם רצויים בשותפות במאמץ בזמן הבחירות ובפעילות הציבורית העירונית.   ו