חוגי בית הם אותם כנסים קטנים בפורום מצומצם (בין 5 ל-40 אנשים), שבהם פוגש המועמד פנים אל פנים אנשים שנאספו לצורך העניין בביתו הפרטי של אחד מהם. בשנים רחוקות היו חוגי הבית לשיטת עבודה מקובלת בכל קמפיין שהוא, וגם שרים וראשי מפלגות לכנסת נהגו לצאת בחריצות לחוגי בית בפורומים צנועים של עשרות נוכחים, כחלק מקמפיין הבחירות שלהם לכנסת.  אך במהלך השנים השתנה העולם, האוכלוסייה גדלה והפכה פורומים זעירים לחסרי חשיבות, התקשורת השתכללה וסיפקה אפשרויות לחולל תמורות בדעת הקהל דרך הודעה במחשב, וכיום, למרות הפופולאריות של חוגי הבית בעיני הפוליטיקאים המקומיים, אין המדובר אלא בשיטת עבודה מיושנת, חסרת תועלת מעשית, שהיא פתרון לעצלנים ובזבוז זמן עבודה יקר.   ו

נכון – חוג הבית הוא אירוע שגורם הנאה לכולם: המארח הנדיב המצליח למלא את סלון ביתו באנשים מרגיש שהוא קנה את עולמו בעיניי המועמד, המועמד יושב ומפטפט קצת על עצמו, ומי לא אוהב לעשות כך? הנוכחים גאים על שעשו טובה למארח בכך שהגיעו, ומנהלי הקמפיין יכולים לרשום לעצמם עוד "וי" על יום עבודה "מוצלח". אלא שבין ההנאה לפרקטיקה – רב המרחק, ובפועל לא מדובר ביום עבודה מוצלח אלא באקט סמלי שלא שיפר את מצבנו.   ו

תחילה יש להבין כי חוג בית הוא ניצול גרוע של הזמן: המתמטיקה הפשוטה אומרת שאם בשעתיים של חוג בית אפשר לשבת עם 20 אנשים בפורום קבוצתי, הרי שבסיור של שעתיים מדלת לדלת – ניתן להגיע למספר כפול ומשולש של אנשים, ולשוחח איתם באופן אישי. יותר מכך: האדם הפותח את הדלת ורואה לפניו את המועמד - יתרשם הרבה יותר מאשר זה שמגיע לחוג בית קבוע מראש. זאת ועוד: אם בסיור מדלת לדלת מעריך הבוחר את הגעתו של המועמד, הרי שבחוג הבית המצב הוא הפוך – הגעתו של המועמד היא מובנת מאליה ואילו הגעתם של הנוכחים האחרים היא הראויה לשבח והתפעלות.   ו

מועמד שמתכוון להתבסס על חוגי בית במפגשיו עם הציבור צריך לעשות את החשבון הבא: אם במצב אופטימלי הוא יערוך חמישה חוגי בית בשבוע, שבכל אחד מהם יהיו בממוצע 20 נוכחים, הרי שבחודש שלם ועמוס חוגי בית, ייפגש אותו מועמד עם כ-450 אנשים. אם נניח שלפחות חצי מהם מגיעים כשהם משוכנעים מראש ורק עושים טובה למארח – מדובר בתסריט החיובי ביותר, ב-225 אנשים מתלבטים אליהם הצליח מועמד זה להגיע, בחודש שלם! בקמפיין שנמשך שלושה חודשים ושומר על קצב קבוע של פעילות, יגיע המועמד במצב אופטימלי זה ל-675 מתלבטים, ואפילו אם יצליח לשכנע את כולם – אם בכך תתמצה עבודת השטח שלו, הוא עשוי לגלות שמדובר בטיפה בים. (יש גם לזכור שרבים נוטים להגיע גם לחוגי הבית של המועמדים היריבים כדי להאזין בפתיחות לכל הצדדים, כך שכמות האנשים שניתן לשכנע בחוגי בית היא לא משמעותית ורחוקה באופן ניכר מ-100%).   ו

יש עוד לקחת בחשבון, שהנוכחים בחוג הבית הם לא אוכלוסיית היעד שלנו, אלא המשוכנעים, או החברים של המארח, או אנשים שמתעניינים בקמפיין ובמועמד הספציפי, או פעילי היריב שבאים על מנת לאסוף מל"מ, או חלילה לבצע פרובוקציות ולשאול שאלות מכשילות. אוכלוסיית היעד המרכזית שאליה נשאף להגיע היא דווקא האנשים הרחוקים, הלא מוכרים, השקטים, האדישים לעיתים, שאין לנו גישה אליהם באמצעות הכרויות וחברויות, והם לא חלק ממעגלי החברים שלנו. אנשים אלה לא יגיעו לחוגי בית, ספק אם בכלל יש להם עניין בפוליטיקה, אך דווקא הם מהווים יעד חשוב ליצירת קשר, ולו בגלל העובדה הפשוטה שהם לא יצביעו עבורנו אלמלא קשר אישי זה.   ו

בנוסף, בחוג בית – קשה לשכנע אנשים. אנשים הנמצאים בתוך קבוצה מתקשים להתבטא בחופשיות, וצורת ההתייחסות שלהם אל המועמד מושפעת לא מעט מהקבוצה. מספיק שבקבוצה יהיה ספקן אחד, או מסית אחד – כדי להפוך את התועלת הצפויה – לנזק. מספיק שתישאל שאלה אחת קשה שלא תזכה לתשובה הולמת – כדי שחוג הבית יהפוך לכשלון, די בכך שאחד הפעילים המעוניינים בהצלחתנו יירתם להגנתנו ויפתח בריב קולני עם אחד הנוכחים – והנה רשמנו ערב קטסטרופאלי.   ו

ולמרות כל הסיבות שהופכות חוג בית לבזבוז זמן, הדרישה לחוגי בית קיימת, ופעילים, במיוחד כאלה שאינם מועילים ממש לקמפיין, מרגישים צורך ליזום חוגי בית, בעיקר כאקט של הפגנת כוחם מול המועמד. בנוסף, לעיתים היריבים עורכים חוג בית במקום מסויים שאליו גם אתה צריך להגיע, ולעיתים אדם כלשהוא ששוקל את בחירתו מבקש בפירוש להיות מוזמן לחוג בית. מסיבות אלה מועמד חייב לנהל פעילות מסויימת של חוגי בית.   ו

לכן, במצב האידיאלי לא נוותר על פעילות חוגי הבית בכל ערב, אך נקפיד על התנאים הבאים:   ו

א. חוג בית לא יכול להיות עיקר פעילות השטח, אלא רק נדבך נוסף, משני בחשיבותו. מועמד שחוג הבית גורם לו להרגיש שאין לו צורך בעבודה נוספת – עדיף לו שיוותר על חוגי הבית בכלל. תועלתו של חוג הבית היא מועטה, ושוויה האלקטוראלי הוא כחצי שעה של סיור מדלת לדלת, ולכן הוא אינו יכול בשום מקרה לבוא על-חשבון עבודת השטח האחרת, אלא רק כפעולה משלימה שלה. ברור לי שישנם מועמדים שישכנעו את עצמם שחוגי הבית יביאו להם תמיכה, ויהיו על קוצים אם ישמעו שהיריב ערך חוג בית במקום שהם עוד לא הגיעו אליו, אך כמובן הם משלים את עצמם, ובוחרים בדרך הנוחה והנעימה על-פני הדרך הנכונה והיעילה.   ו

ב. בגין יעילותו המוגבלת, חוג בית אסור לקיים בשעות הפעילות ה"טובות". יש לתת עדיפות לפעילות השטח האחרת, ובשעות שהיא מתקיימת, כלומר עד השעה 21:30 – לעסוק בה בלבד. כל הפסקה בפעילות השטח בשעות אלה לטובת חוג בית או פעילות אחרת – היא כמו אצן שיוצא להפוגה בעיצומו של המירוץ. את חוגי הבית יש להתחיל רק בשעה 21:30, לאחר שהסתיימה הפעילות האחרת. אם מישהו מבקש לערוך חוג בית בשעה 8, או אפילו בשעה 9, יש להגיד לו ללא בושה, שהדבר אינו אפשרי מבחינת לוח הזמנים וההתחייבויות הקודמות. כניעה ללחץ ועריכת חוג בית בשעה מוקדמת – תעלה ישירות בקולות בקלפי!   ו