כמעט תמיד, יעלה באיזה-שהוא שלב הרעיון לקיים עימות בין המועמדים. הרעיון יעלה מטעם אמצעי התקשורת היוזם, מנהל בית הספר הדוגל בערכי הדמוקרטיה (עד שמלשכת ראש העיר מרגיעים אותו ומפנים אותו לחפש אותה במקומות אחרים), או מצד אחד המועמדים השוליים שמבצע ספין שחוק כשהוא קורא ליריביו הבכירים ממנו לעימות פומבי, כמובן בשם השקיפות, חופש הביטוי, ומילים חיוביות נוספות.   ו

ב-90% מהמקרים הרעיון לא יבשיל לביצוע בפועל, בדרך כלל בגלל שלמועמד המוביל אין שום עניין בהתעמתויות מול חבורת הצווחנים השואפת לרשת אותו. הוא מבחינתו לא צריך לתת במה ליריביו הפחות מוכרים, לענות לכל השאלות המביכות, ולמצוא עצמו מותקף מכל הכיוונים, בקרבות חיפורים כנגד מועמדים שוליים לחלוטין שספק אם יתמידו בריצתם עד יום הבחירות, כאשר באותו זמן ממש, הוא יכול פשוט לשבת בלשכתו ולתכנן את הארוע הבא בו הוא יעלה לבדו מול קהל של אלפים, ויצדיע לעצמו על העשייה הברוכה והשינוי שעבר הישוב.   ו

רק לעיתים רחוקות יסכים ראש הרשות לחרף נפשו בעימות תקשורתי כזה, ובדרך כלל תהיה זו טעות מקצועית מצידו, ובדיעבד יבין שעדיף להכיל את הביקורת על אי התייצבותו לעימות, מאשר את האמבוש הגלוי שהוכן עבורו.   ו

וזאת בעייתו של העימות הפומבי: הוא טוב רק למועמד הנחות, זה שסיכוייו לנצח הם פחותים, וגם אם אותו מועמד הוא פחות רהוט, פחות משופשף, פחות שנון וכריזמתי, ופחות "עובר מסך" - עדיין כדאי לו לנסות את כוחו, כי עימות כזה הוא מהארועים הבודדים שיכולים לשנות יחסי כוחות, ובלאו הכי אין לו מה להפסיד. השיקול השני בהחלטה האם עימות הוא טוב למועמד, הוא הנסיון לנחש כיצד הוא ייצא ממנו. ישנם מועמדים שיכולתם הורבאלית מצויינת, שליטתם בחומר מושלמת, ומול תקשורת הם חשים נינוחים ובטוחים בעצמם. לכאלה - טוב עימות, וגם אם אחד היריבים מחליט שלא להגיע - עדיין טוב להם לקבל חשיפה תקשורתית, גם אם הדבר אומר להתעמת עם המועמדים הפחות רלוונטיים. לעומת זאת, מועמד שאינו כזה, או שיריבו עולה עליו בתכונות אלה, מוטב לו למצוא תירוץ מניח את הדעת, ולהדיר רגליו מארוע זה.   ו

אם בסופו של דבר מתקיים עימות, חייבים להגיע אליו מוכנים ומתודרכים, מצויידים במידע על היריבים, בסל מסרים מפורט שמתייחס לכל נושא שצפוי לעלות, בשאלות חדות וכואבות ליריבים, ובעיקר עם כמה מנטרות מנוסחות היטב שאותן יש להגיד בכל מחיר. הכנה טובה לעימות - היא הכרחית כדי להצליח בו, ורק מי שמבין שמאבק המוחות מתחיל הרבה לפני תחילת הדיון עצמו - יכול לצאת ממנו חזק יותר ממה שנכנס אליו. דבר חשוב נוסף הוא לארגן מראש צוות מגיבים שייתן רוח גבית תקשורתית, יתמוך מרחוק כדי לתת תחושת הצלחה ופופולריות, ולסיום - לקחת את הקלטת העימות ולערוך אותה באופן שידגיש את ההצלחות והרגעים הנכונים בדיון - ובחומרים אלה כבר נוכל להשתמש בכל-כך הרבה צורות...   ו