בבחירות לרשויות מקומיות, הדפסת פתקי ההצבעה היא מטלה הנתונה לאחריות המתמודדים עצמם. מפקיד הבחירות יקבל המועמד את התקנון המפרט את הכללים לפיהם יש לעצב את פתקי ההצבעה, ומלאכת העיצוב עצמה, כמו גם ההדפסה בבית הדפוס - מוטלת על המועמד. קורה ויש ערים שהדפסת הפתקים נעשית במרוכז, אך זו יוזמה מקומית של פקיד הבחירות, שדי נדיר לראותה מתקיימת. אישור פתקי בחירות היא סמכות המצויה בידיו של פקיד הבחירות המקומי.   ו

יש לעצב את פתק ההצבעה לפי הכללים הברורים, ולהקפיד שהאותיות יהיו גדולות וברורות ככל שהחוק מאפשר. מידותיו של פתק ההצבעה הן 7 ס"מ לרוחב ו-10 ס"מ לגובה, שטח ההדפסה המותר לא יחרוג משוליים של חצי ס"מ מכל קצה של הפתק, כלומר: 6 ס"מ לרוחב ו-9 ס"מ לגובה. בתוך שטח זה, המותר להדפסה, עלינו לשתול את המלל באופן הגדול והברור ביותר. למרות שראיתי כבר פקיד בחירות שכופה, בניגוד לכללים, וכנראה בהשפעת אחד המעורבים, גודל אחיד של פונט על כל המועמדים, השוויון בין המועמדים השונים הוא לא בגודל הפונט, אלא בגודל שטח ההדפסה, ולכן אדם בשם "צחי לב" יוכל להשתמש בפונטים גדולים יותר מאשר אלכסנדר סטרכילביץ'. פקיד בחירות שכופה על צחי לב אותיות קטנות כמו אלה של צחי סטרכילביץ - פוגע בראשון, אך הסמכות לאשר פתקים להדפסה היא בידיו השרירותיות ולעיתים חסרות המקצועיות של פקיד הבחירות (עובד מדינה תמים שמונה לתפקיד כתוספת לתפקידו האמיתי), וההליכה לבג"צ בגין עניין כזה - היא ממש בלתי אפשרית תחת לחץ הזמן הנתון. דבר זה נכון גם לגחמות אחרות של פקיד הבחירות כמו נסיון לכפות בית דפוס מסויים על המפלגות, גרפיקה אחידה, או פונט אחיד.    ו

פעמים רבות אני נשאל מה הפונט המשמש לפתק ההצבעה, ועל כך אין תשובה אחת ויחידה. על פתק ההצבעה יהיו אותיות בעברית ו/או ערבית, בפונט קריא ומקובל, בעברית נהוג לבחור בפונט ממשפחת "פרנק ריהל" וגירסאותיה המודרניות (כמו "דוד"), ומרגע שפקיד הבחירות אישר את הפתק להדפסה, הרי שגם הפונט אושר.   ו

הפתק המשמש לבחירה אישית לראשות, יודפס באותיות שחורות על נייר צהוב בעובי 70 גרם (כלומר 70 גרם הוא משקלו של נייר מסוג זה כשהוא בגודל מטר מרובע), שהוא עבה יותר מנייר עיתון רגיל (שהוא 44-50 גרם). פקידי הבחירות לא עושים עניין כאשר סוג הנייר חורג במקצת מהנדרש, בעיקר בגלל שאין להם שום דרך למדוד בעצמם את עוביו המדוייק של הנייר, כך שגם ניירות בעובי 55 גרם או 90 גרם - יכולים לקבל אישור. על הפתק הצהוב יודפס שמו של המועמד בלבד, כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות שלו (לא חובה לציין שם פרטי שני, אבל אסור להשתמש בכינוי, כמו "קובי", "יוסי" או "גבי", במידה ואלה לא מעודכנים כשם רשמי). מסיבה זו, רבים המועמדים המוסיפים לתעודת הזהות שלהם מבעוד מועד גם את הכינוי בו הם מוכרים בציבור - יוסי, אבי, רמי או דודו.  ו

הפתק המשמש לבחירת הרשימה יהיה על נייר לבן, עליו יודפס בשחור סימנה של הרשימה (האותיות המייצגות אותה), ומתחתן ניתן להוסיף את שם התנועה, סיסמתה, שמו של ראש התנועה, או כל דבר אחר כפי שנרשם בעת רישומה של התנועה אצל פקיד הבחירות. פתק טיפוסי נראה כך: צל. (בשורה שמתחת לאותיות הגדולות): מפלגת הצופים הלאומית. (שורה חדשה): בראשות צבי להב. הפתק יהיה בעל שוליים פנימיים ללא הדפסה ברוחב של חצי ס"מ מכל צד, בשאר השטח - מותר להדפיס. אין חובה שהפונט יהיה בגודל אחיד ובכל שורה אפשר לעצב גודל אחר.    ו

חשוב מאוד לזכור כבר בעת רישום התנועה, ששמה ופרטיה ישמשו אותנו בעת הדפסת הפתקים, ואם לא נוסיף למשל "בראשות צבי להב" – לא נוכל לרשום זאת לאחר מכן בפתק ההצבעה.   ו

כאמור, עיצוב הפתקים והדפסתם הם אחריותו של המועמד או המפלגה. הכמות שבה יודפסו הפתקים נתונה אף היא להחלטת המועמד, אך רצוי שתהיה גדולה, ובכל מקרה עלותם היא נמוכה (עד 20 שקל לכל אלף עותקים) ולא כדאי לחסוך דווקא בסעיף זה. פקיד הבחירות מודיע מראש לכל המועמדים איזו כמות פתקים הוא מבקש להעביר לידיו, וכמות זו לעולם לא תהיה פחותה ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב. את הפתקים האלה שמופקדים בידיו - מעביר פקיד הבחירות לקלפיות השונות, ובנוסף לכמות הזאת, כדאי למועמד להדפיס כמות נוספת שתישאר בידיו ותשמש לחלוקה מוקדמת של פתקים לתומכים, לחלוקה ביום הבחירות באזורי הקלפיות, לרזרבות שיימצאו בידי הפעילים, ולמצבי חירום בהם יהיה מחסור בפתקים.   ו

ביום הבחירות עצמו צריך שיהיו במטה ובריכוזי הקלפיות שפע פתקי הצבעה, ולצייד גם את המשקיפים בקלפיות בחבילות רזרביות למקרה שבאורח פלא "יגמרו" הפתקים באותה קלפי.   ו

את פתקי ההצבעה כדאי להדפיס ברגע שפקיד הבחירות מאשר את עיצובם, והוא יעשה כנראה בכל מקרה בדקת ה-90. ככל שהפתקים יודפסו בשלב מוקדם יותר, כך תרד עוד משימה קטנה מרשימת המטלות לביצוע. כשהפתקים מגיעים, רצוי לשמור אותם באופן מפוצל ולא במקום אחד. כדאי להזמין את הפתקים בצירוף ההוראה לבית הדפוס: שיגיעו בחבילות של 100 עותקים בחבילה, ולא בחבילות גדולות יותר, כפי שבית הדפוס היה מעדיף. זה פשוט יהיה חסכוני יותר ונוח יותר, מאשר החבילות הסטנדרטיות של 500 בחבילה.   ו

בטרם הדפסת הפתקים יש לאשר את העיצוב שלהם אצל פקיד הבחירות, כדי שאלה יתאמו לגחמותיו. חלק מפקידי הבחירות יתעקשו לאשר את הגרפיקה ביחד עם סוג הנייר, ולשם כך יש להדפיס דוגמא בבית הדפוס, ורק איתה לשוב אל פקיד הבחירות ולקבל אישור, שלאחריו – תודפס שאר הכמות.   ו