קבלני קולות הם לכאורה ממריצים, אלא שהבדל אחד קיים בינם לבין ממריצים רגילים: בעוד ממריצים מבצעים תפקידם בהתנדבות כפעילים מן המניין, וכל פעילותם היא לגיטימית בעליל – קבלני קולות משרתים את המרבה במחיר, ומגייסים לטובתו בוחרים. בכך הם מטים את רצון הבוחר בעבור בצע כסף או תגמולים חומריים אחרים. תופעה זו מצוייה כמעט תמיד בתחום האפור היודע לחמוק מההגדרה הישירה "קבלן קולות".  ו

קבלן הקולות "הקלאסי" הוא כזה המופיע פתאום ומבטיח שגרעין חרדי כלשהוא, המורכב מאברכים שאיש אינו מכיר ושאין גישה אליהם - סר למרותו, וביכולתו להניע אנשים אלה לבחור בכל מועמד בו יורה להם לתמוך, אבל כל הפלא הזה מתממש "לא לשם שמים" כמובן, אלא בהתאם לפיצוי כספי ההולם את המאמץ הכרוך בכך. אך כיום, עם השתכללות אמצעי ההקלטה והפרסום, ועם ההחמרה של מערכת החוק עם עברייני השוחד למיניהם, קבלני קולות הם כמעט תמיד אנשים שמציגים עצמם כפעילי ציבור לגיטימיים, כאלה שיכולים "לגייס את כל האתיופים", לדוגמא, וכל מה שנדרש לשם כך, זה משכורת שתאפשר להם לעסוק בכך. בסופו של דבר יילך קבלן הקולות אל המרבה במחיר, אך יעטוף זאת במעטה אידיאולוגי, וזאת הסיבה שקשה להוכיח את הצד הפלילי במעשה.   ו

מקום בו נפוצה קצת יותר תופעת קבלני הקולות הוא הפריימריס בליכוד, פחות כשהגוף הבוחר הוא מרכז המפלגה שבו כ-4000 בעלי זכות בחירה, ויותר אם הוא כלל המתפקדים. שם, פועלים קבלני הקולות למען מעסיקיהם / פטרוניהם, ומאחר ולכל מצביע מותר להצביע עבור מספר מועמדים, הרי שתופעת המסחר בקולות – פורחת ומשתלבת בדילים של אינטרסים ותגמולים. אלא ששם, דרך העברת הכסף, היא מוסווית ע"י מישרות אמון לגיטימיות, טובות הנאה, ותגמולים שונים שווי כסף, לעיתים מכספי ציבור ולעיתים מכסף פרטי - ולא מזוודות עמוסות ירקרקים כמו בסרטי מאפיה. זו הסיבה שהגבול בין קבלן קולות לבין פעיל תמים - לא תמיד ניתן להגדרה ברורה, וחבר המרכז המבטיח לך את תמיכתו ותמיכת אנשיו, אך מתנה זאת בכך שתעסיק את בנו בשכר - הוא בפירוש קבלן קולות קלאסי, אך עטוף גלימה של פעיל מסור המבקש להתקרב אליך ולעזור לך ככל יכולתו.   ו

מה עושה קבלן קולות? אדם זה בונה לעצמו רשימת בעלי זכות בחירה שיסכימו להצביע על-פי דברו, וברוב המקרים אף פוקד אותם בעצמו לשורות המפלגה. מפקד זה של אנשים למפלגה (למרות האיסור לממן התפקדותו של אדם אחר למפלגה כלשהיא) נעשה גם אם אין להם כל קשר אידיאולוגי למפלגה זו או כוונה משלהם להיות חברים בה. המקבילה בבחירות מקומיות הוא "סידור" כתובות פיקטיביות לאנשים. קבלן הקולות "סוחר" בקולות של אנשים אלו, תוך שהוא עושה מכך רווח אישי.   ו

מיותר לציין כי העסקת קבלן קולות היא מנוגדת לא רק לרוח הדמוקרטיה, אלא גם לחוק, ונחשבת מן הסתם לעבירת שוחד. אך קבלן קולות מיומן – קשה ללכוד, קשה להוכיח שהוא אינו ממריץ רגיל, וקשה להוכיח את מניעי הבוחרים שפעלו כדברו, בדרך כלל מבלי שיקבלו כל תמורה ישירה על כך. כוחם של קבלני הקולות באוכלוסיה גדולה – הוא זניח לחלוטין, ולמען האמת גם בישובים קטנים – כמעט לא ניתן למצוא אותם בצורתם הסטריאוטיפית, כקבלני קולות, עם הכיפה והזקן המעוצב. בפעילות מפלגתית תופעה זו רווחת יותר, אך היא תמיד יושבת על התפר האפור בין חוקי לעברייני, וקשה להוכיח שאדם פלוני, שבמקרה מועסק כנהג של השר - הוא לא סתם תומך אידיאולוגי נלהב באדונו, אלא אחד שבעבור תפקידו זה, פקד למפלגה 200 חברי מפלגה כשרים למהדרין עם הכשר הרב מחפוד, מבין קרוביו וחבריו.   ו