אם יש דבר שפוליטיקאי אוהב בכל ליבו - זה להתראיין, הבעיה היא שאנחנו כבר לא באייטיז ואין באמת מי שיריאיין אותך. אם אתה בעיר גדולה שיש בה יצרני תקשורת עצמאיים, כעיקר בדמות אתרים מקומיים, יש אולי סיכוי שיפנו אליך לראיון כתוב או משודר, ואם תתארגן יוזמה לעימות בין המועמדים - גם אז אתה עלול למצוא עצמך מתראיין. אבל רוב המועמדים יעברו את הקמפיין כולו בלי להתראיין. ועדיין, לכבוד הסיכוי הקלוש שזה יקרה, כמה טיפים בנושא.      ו

הפוליטיקאי הטיפוסי שמח להתראיין גם כשאין לו מה להגיד, גם כשהעיתונאי מבקש את רעתו, גם כשהדבר מזיק לו, גם כשהוא גזר על עצמו שתיקה, ואפשר להגיד שברוב המקרים – ברגע שמועלית בפניהם ההזמנה לראיון או שמיקרופון מכוון לפיהם - הוא מאבד כל שיקול רציונאלי, ורץ לזרועות המראיין כאל אח אובד שהתגלה. לכן עצתי הבאה היא כמעט בלתי ניתנת ליישום. אתה פוליטיקאי בזמן בחירות? אל תתראיין לעיתונות כתובה, וגם הזמנות לראיונות בתקשורת האלקטרונית - בחן בסלקטיביות לפי הצורך, המצב, העיתוי והמשימות, ובמקרה הצורך אל תתבייש להשיב בשלילה. אומרים שכל פרסום הוא טוב - למועמד בעל סיכוי לנצח המשפט הזה הוא נכון רק אם נחליף את המילה "טוב" ב"מסוכן".   ו

בסוגיית העיתונות הכתובה, הדברים הרבה יותר חד משמעיים: נכון, הראיון יספק לך הזדמנות נפלאה לדבר על עצמך בשנינות, וללהטט בניסוחים, שאת זה אתה דווקא אוהב. תוכל גם לנאום בלהט, בדיוק כפי ששיננת לעצמך במקלחת, דא עקא שדבריך נמסרים לטיפולו של עיתונאי שיעשה בהם כרצונו, ועל פי צרכיו. יכול להיות שהעיתונאי יחפש את הסיפור הפיקנטי, יקצין את האמירות, ידגיש את התפל ויגמד את העיקר, יתאים בדיעבד שאלות חדשות לתשובותיך, ועוד ועוד הפתעות אפשריות. יכול להיות שהוא דווקא ירצה בטובתך ויכין לך כתבת תדמית מפרגנת של ממש, אך גם אז דבריך הכתובים לא יעברו טוב כפי שאמרת אותם, המסרים יתעמעמו, והמשפטים המוצלחים ייחתכו באמצע – בדיוק לפני העוקץ. התוצאה הסופית לא תהיה מה שרצית להעביר, אלא הפרשנות של העיתונאי לדבריך, ובסופו של דבר, העריכה היא החשובה והיא זו שתקבע איך יוגש חומר הגלם שאתה תספק.   ו

נניח שהעיתונאי הוא ידידותי, ורוצה אך ורק בטובתך ובהצלחתך. נניח בעצם שהעיתונאי הוא בנך הביולוגי היחיד והאהוב: גם אז, הפיכת המסרים בעל-פה - למסרים כתובים, היא משימה לאיש פרסום מקצועי ואין לסמוך על סוכן חיצוני, חמוד ככל שיהיה, שיעשה זאת היטב. ונניח שהציטוטים יכתבו במדוייק, עכשיו לך תדע איזו כותרת יבחר עבורך העורך הראשי, מה תעשה אם תהיה זו כותרת שאינה מחמיאה? כותרת מטופשת אחת יכולה להכתים תדמית שנבנתה בעמל רב. וגם אם הכל ייגמר בשלום – האם זה שווה את הסיכון? בקיצור, פוליטיקאי ההולך בטרם בחירות לראיון בעיתונות הכתובה – מחרף נפשו. "שומר פתאים השם"? עדיף לא לנסות אם זה עובד.   ו

אז מה כן מותר? כמובן: ראיון כתוב שיוכן מראש בעזרת צוותך, ויוגש מוכן לפרסום, בתוספת תמונה שאתה תספק. ראיון שכזה, פרסם בשמחה בכל עיתון שיחפוץ בכך, כי הוא אכן עשוי לשרת את מטרותיך.   ו

לגבי ראיון מצולם או מוקלט המצב קצת יותר מורכב, כי לעיתים מדובר בפרסום רב ערך, וגם הסכנה שדבריך יעוותו היא קטנה בהרבה. מצד שני, לא לכל אדם יש את המיומנות לצלוח ראיון כזה באופן מוצלח, וגם מבמה שכזו ניתן לצאת מוכה וחבול, אם זה קרה לניקסון - זה יכול לקרות כנראה גם לך. בכל זאת, ברוב המקרים, להענות בחיוב להזמנה לראיון רדיופוני או טלויזיוני זה דבר מתבקש, ורבים הם המועמדים שזו בכלל פסגת חלומותיהם, עוד יותר מניצחון בבחירות.   ו

אך גם אז, בראיון לטלויזיה או לרדיו, יש לפעול באופן מבוקר, לא להשליך עצמך לרגלי הכתב או לשים יהבך באילתורים והחלטות של רגע, אלא להשתמש בכלי שנפל עליך כמתנה - לצורך מטרותיך. בסופו של דבר בכל ראיון אתה צריך להגיד משהו, ורצוי מאוד שתדע מראש מה אתה מבקש להגיד.   ו

תחילה, וזה החשוב ביותר, עוד בטרם הראיון, רשום לעצמך מה הם המסרים שברצונך להעביר, לפי מטרות הקמפיין ותכנון מוקדם עם יועציך. אל תסתפק בלחשוב עליהם - רשום אותם! נסח אותם כמשפטים קצרים וברורים. ניסחת שלושה כאלה? עכשיו שנן אותם, ובזמן הראיון, מטרתך העיקרית תהיה לדחוף אותם בכוח לתשובותיך. הצלחה במשימה זו חשובה לצלחתך בראיון.   ו

הראיון הוא למעשה מאבק מוחות בינך לבין המראיין. לו יש את המטרות שלו, ולך את שלך. הוא רוצה לשאול בנושאים שלו ולקבל כותרות או סקופים, או למצער - ציטוטים מוזרים, אך אתה לא עובד אצלו, אלא אדם בעל מטרות משל עצמך: כפי שהוא משתמש בך כדי לספק אייטם מעניין לקהלו, כך אתה משתמש בו כדי להעביר את המסרים שלך לציבור.   ו

הראיון החל. עליך להיות רגוע וקר רוח, ממוקד במטרה. אל תתפרץ לדברי המראיין, אל תריב איתו, אל תרים את קולך. אל תתעקש לדבר, אל תתנפל בכוח על רשות הדיבור, וחס וחלילה אל תתפוס את ידו של המראיין בחיבה כדי לסמן לו שהשתיקה יפה לו. אל תשכח שאם לא יתנו לך להתבטא – איש לא יאשימך בכך שלא סיפקת תשובות הולמות. גם אם מולך עדת עגורים צרחנים – שמור על תרבות דיבור ואל תיגרר לצרחות.   ו

אל תענה בסיפורים ארוכים ובהסברים מפורטים, ונסח דבריך באופן תמציתי. את תשובתך תכנן בהנחה שהיא תימשך לכל היותר שניות אחדות, חשוב במונחים של "נאום מעלית", ואל תניח מראש שתורשה לשאת "נאום מצב האומה". בראיון לעיתונות כתובה – גם אם המראיין ימתין בסבלנות לסיום דבריך – הוא לא יוכל בשום אופן לפרסם את תשובתך במלואה, ויבחר חלק קטן ממנה על-פי טעמו, ובראיון לעיתונות אלקטרונית – הזמן יקר והמראיין לא יאפשר לך לדבר בנחת ככל העולה על רוחך. לכן גם פה וגם פה תשובתך צריכה להיות משפט קצר ומדוייק, על ההרצאה המפורטת שהכנת באותו נושא – ותר הפעם, ושמור אותה למצע הבחירות.   ו

מטרתך המוצהרת היא, כאמור, להפיץ את מסריך. זאת הסיבה שבאת, ואסור לתת למראיין לקבוע בלעדית את סדר היום ואת הנושאים לשיחה. בנושא זה ניתן ללמוד הרבה מאריאל ("זאת לא השאלה") שרון – אדם פוליטי שיודע להתראיין בדיוק לפי צרכיו – לא אומר מאומה, מלבד מה שהתכוון להגיד מלכתחילה. אם השיחה עוסקת בנושא שעדיף לא להתבטא בו – נסה לדבר כמה שפחות, המתן לרשות הדיבור, ועם כל הפרעה קטנה לדבריך – הפסק מייד לדבר מתוך כבוד מדומה למפריע. וכמובן, הכנס את המשפטים שהתכוננת להגיד, ללא קשר לשאלות, אך בצורה אלגנטית שנותנת כבוד גם למראיין, ולא באופן בוטה ושקוף שמזלזל בשאלות ובאדם שמולך.   ו

בנוסף, עזוב לחלוטין את כל רעשי הרקע: ההלצות, תיקוני השפה, או כל התמקדות בסמנטיקה תפלה, הקדמות הנימוס המתארכות מעבר לחצי משפט, מתן ציון לשאלה, הערות טכניות, וכל מה שלא קשור לנושא. יש לך חלון מוגבל של זמן מסך, אל תבזבז אותו על זוטות אלא התרכז בעיקר, אל תנסה להיות חמוד והישאר רציני וממוקד.   ו

בראיון לעיתונות כתובה, לאחר שהשמעת את דבריך, אל תהסס להפסיק ביוזמתך את הראיון, באמתלה כלשהיא. הייה מסור למטרה הראשונית שהיא להעביר מסרים החשובים לך. אם הראיון יתמשך – לעורכים ולכתב יהיו אפשרויות תימרון גדולות יותר, ואז הם עלולים להשמיט את הקטעים החשובים לך. לכן, גם אם הראיון הוא מהנה ואתה חש סיפוק מלשמוע את עצמך מדבר, וגם אם שנינותך שוברת שיאים כמו גם הביטחון העצמי שלך – על תרחיב בשיחה יתר על המידה. 10 דקות של ראיון לעיתונות כתובה זה מעל ומעבר!   ו

מיותר לציין שבזמן ראיון עליך להיות חביב, נינוח, ברור, לדבר באופן שקול ובשום אופן לא מהר מידי.   ו

בראיון לעיתונות כתובה, מתוך זהירות כדאי שתבצע בעצמך הקלטה של הראיון, בנוסף לזו של המראיין. אם יהיו ציטוטים לא נכונים – יהיו לך כלים להתמודד עם המשבר, מה גם שעצם העובדה שגם אתה מקליט את השיחה - תמנע מראש בעיה כזאת.   ו