כאשר איש מבין המועמדים בבחירות האישיות לראשות לא עובר את סך ה-40% מקולות הבוחרים, נערך סיבוב בחירות שני, בין שני המועמדים שזכו בשני המקומות הראשונים בסיבוב הראשון. הסיבוב השני מתקיים בדיוק שבועיים לאחר מועד הסיבוב הראשון, ביום שלישי בשבוע. הסטטיסטיקה מראה שסיבוב שני נערך בכחמישית מהישובים, ונדיר מאוד שראש הרשות המכהן לא יצליח לעלות אליו.   ו

בסיבוב השני לא מתמודדות רשימות אלא רק שני מועמדים לראשות, הקלפיות נפתחות בשעה 13:00 בצהריים ונסגרות ב-22:00 בערב, הספירה מהירה בהרבה מאשר בסיבוב הראשון ובתוך שעה וחצי מסגירת הקלפיות כבר אפשר לפתוח שמפניות או לחילופין לשלוף את הממחטות.   ו

מעבר להבדלים הטכניים, יש הבדל עצום בין הסיבוב הראשון לסיבוב השני, ואם עד כה כל מועמד ניסה להוכיח שהוא "הסוס המנצח" וכדאי להצטרף אליו, הרי שכעת יחסי הכוחות ברורים. אפשר לחדול מהסקרים המפוברקים, מהשלטים על בתים נטושים, מה"לייקים" הקנויים בפייסבוק, ומהכנסים המתוקשרים שבהם רוב הנוכחים נוהרים באוטובוסים מעיר אחרת. עכשיו כולם-כולם רואים את המפה הפרוסה לפניהם, ורק צריך לקרוא אותה נכון ולתרגם אותה למהלכים הפוליטיים הנכונים. האם להקים קואליציה? לחתום על הסכמים? איזה כוחות פוליטיים אחרים לצרף אליי, והאם לפרסם את זה או לשמור את זה חשאי? כל אלה שאלות שתלויות במצב המאוד מסויים שנוצר, ובכל מקרה כל החלטה כזאת צריכה להישקל היטב, טעות יכולה להיות יקרה מאוד.   ו

בדרך כלל תוצאות הסיבוב הראשון הן מעין חץ שמצביע על המנצח הצפוי, ואפשר בקלות לנתח את המגמה המתפתחת. לכן גם נראה לעיתים קרובות מועמד אחד מוביל, זה שהחץ מצביע בכיוונו, שמנסה להרגיע את השטח, לנצל את הרוח הגבית שנתנו לו תוצאות הסיבוב הראשון, ולצרף אליו בשקט כמה שיותר גורמים פוליטיים שאתמול עוד היו יריבים. מולו, יריבו השקוע בבוץ עד צוואר, ובידיעה ש"אין מה להפסיד", יוצא בהתקפה נטולת רסן על יריבו המוביל. לא נופתע כלל אם אותו מועמד שבצרות הוא לא אחר מראש הרשות המכהן כעת, שאם לא הצליח לאסוף 40% בסיבוב הראשון, בוודאי יתקשה לחלץ 50% בסיבוב השני, כשכולם כבר מריחים את דמו.   ו

ברגע שמועמד התבשר שהוא עלה לסיבוב השני, עליו לסיים במהירות את חגיגות הביניים, ולהתייחס אל 14 הימים הקרובים כאל קמפיין בפני עצמו, עם תאריך יעד חדש, משימות חדשות, ואפילו האסטרטגיה התקשורתית צריכה להיבחן מחדש. עכשיו הכל מתחיל מבראשית.   ו

נכון, ימי הסיבוב השני הם פחות מסודרים ומתוכננים מהקמפיין בסיבוב הראשון, אך עדיין, גם בקמפיין-זוטא שכזה יש מקום לתכנון מוקדם, ולריענון המסרים. לא פעם קורה שהסיבוב הראשון מביא עימו תוצאות ש"הופכות את הגלגל" כך שמועמד נחות הופך למועמד מוביל, על חשבונו של המוביל הקודם. במקרה כזה גם המסרים ודרכי הפעולה צריכים להשתנות בהתאם. ניתוח תוצאות הסיבוב הראשון עשוי לא פעם להביא למסקנה שיש לשנות את קו ההסברה, להחריף, למתן או לבטל כליל את ההתקפות, או להטות את האש לכיוון חדש.   ו

לא רק המסרים אלא גם האירגון עובר שידרוג בין שני סיבובי הבחירות: הפעילים המצטרפים מרשימות אחרות מעבים את המערך ומוסיפים רעננות בין השורות, אך עדיין לא מחליפים את הצורך להרים חזרה את הפעילים המקוריים. פעילים אלה חווים את "משבר השבוע שלאחר הסיבוב הראשון", שבו הם עלולים להתלבט בינם לבין עצמם אם להשקיע עוד שבועיים של עבודה קשה. המשימה לקום לאחר רגע השיא ומייד לפעול לקראת רגע שיא נוסף – היא קשה לעיתים, דווקא אצל הפעילים המסורים והמשקיעים ביותר, והטיפול בהם עלול לגזול זמן ומשאבים נפשיים.   ו

למועמד עצמו צפויים השבועיים העמוסים בחייו, שבהם הוא במוקד העניינים. עליו לקיים עשרות ומאות פגישות, ישיבות, וסיורים, ולהיות נחמד אל הצטברות של אנשים שכעת – לקראת הישורת האחרונה בהחלט - מצטרפים מתוך רצון לעזור ולקחת חלק בהישג המתקרב.   ו