לעיתים קרובות אנו נתקלים בסא"ל במיל, שסבור שבגלל שפעם פיקד על קונטיינר ופקידה – ניהול קמפיין הוא עניין של מה בכך לאדם בשיעור קומתו. לא פעם נמצא אדם זה בדרגת המקצועיות הנמוכה והמסוכנת ביותר – "חוסר מיומנות לא מודע". רק אם המזל יאיר פניו, והוא יבין שהוא לא יודע, יש סיכוי למיזעור הנזק, אך בדרך כלל הוא יגלה את הדבר באיחור של שנים, אם בכלל. ו

דומה כי כל אחד יכול, בעזרת הדרכה של 10 דקות, להיות טבח, פסיכולוג, מאמן כדורגל, מגיש ברדיו, מורה, עיתונאי, מבקר קולנוע, פרשן פוליטי, ראש הממשלה, או נהג מרוצים. אם אתה מאמין בסתר ליבך שאתה יכול לשמש בהצלחה במחצית מעשרת המקצועות שהזכרתי – הרי שההנחה שהנחתי לא רחוקה מהאמת. ו

אך המציאות מלמדת שקל מאוד להבחין בין איש מקצוע מיומן לבין חובבן שמנסה את כוחו, ובעוד בכל המקצועות שהוזכרו ניתן לזהות חובבן ולהחליפו אחרי פעולה אחת או פרק זמן קצר – הרי שמנהל קמפיין בונה כבר מיומו הראשון בתפקיד, מערך אירגוני, שיטות עבודה, נורמות התנהלות, מיתוג ומסרים תקשורתיים – שלא ניתן יהיה להחליף, ואת הדרך שהוא סולל יהיה קשה להטות, גם אם היא תתגלה ככזו שמובילה ישירות לשומקום. ו

בפועל, עם מינויו של אותו סא"ל במיל' לראש המטה, הוא מייד יחלק את הכוח לחטיבות, גדודים, ופלוגות, יקבע יום קבוע בשבוע לישיבות מטה, יגביר את פעילויות חוגי הבית, יתדרך את הפעילים לייצר חוגי בית נוספים, ויפיץ מסרים בתקשורת. כמעט כל מה שהוא יעשה – לא יהיה נכון, אך זה יתגלה רק בעתיד. בינתיים הוא בטוח שהוא פועל בהצטיינות, לפי כל עקרונות הפיקוד והשליטה אותם למד בקורס מג"דים, ועם הרקע העשיר שיש לו כצופה בתכניות פוליטיקה שונות בטלויזיה. ו

חובבן זה, אמנם מאמין ביכולתו, אך טועה וחושב שהוא עוסק בעיסוק שקשור ב"ניהול" כללי, ואינו מצריך מקצועיות קונקרטית. נכון, לעיתים הניצחון מושג גם עם ניהול קמפיין חובבני, וזאת מהסיבה הפשוטה – היריבים עשויים להיות גרועים אף יותר. ונכון, גם מנהל חובבן, כמו תרנגול עיוור, יכול ללקט זרעון מידי פעם. ו

הרוצח השקט של הקמפיין, מטבעו, הוא אינו מפלצת יורקת אש, או אלימלך זורקין מצולק עם צחוק מרושע. בדיוק להיפך: הוא אדם מרשים וחביב, עם כוונות טובות ורקורד של עשייה שיודע לספר על עלילותיו כמצביא וכגורו ניהולי. הוא מסתובב עם קלסר ורושם הכל, ומקשיב בכובד ראש כשבאים אליו עם רעיון. כמו לחץ דם גבוה בגוף האדם – הוא אינו כואב, אינו מלכלך, אינו מקשה על הנשימה, אך בשקט בשקט, ובאופן איטי והדרגתי, מנוון את המערכות הפנימיות ולבסוף פורץ לתודעה בהתקף לב מלווה בסכרת. אז כבר מאוחר מידי לתקן. ו

הצלחת ניהול הקמפיין אינה נמדדת לפי תחושת העשייה, או לפי שביעות הרצון של הפעילים, ואפילו לא לפי התקדמות המשימות בפועל. המטרה היא להגדיל את המחנה ולהרחיב את מעגל התומכים, ופעילות עניפה שלא משיגה את המטרה הזאת - היא חסרת ערך. אותו "רוצח שקט", הוא כזה שעובד בחריצות וגם מציג תכנית עבודה סדורה, אך לא משיג את המטרה האמיתית, זו שלשמה הוא גוייס. כדי להימנע ממצב זה, יש להציב מראש יעדים מספריים למעקב, למשל: כמות בעלי תפקידים ופעילי שטח, כמות בז"בים מסומנים, מדדי חשיפה תקשורתית, ומצב איוש התקנים במטה. ו

חשוב לזכור – אתה לא המועמד היחיד. כמוך יש מועמדים אחרים, לא פחות חכמים, לא פחות נחמדים, לא פחות שאפתניים. האם למנהל הקמפיין שלך יש ערך מוסף, או שיטת עבודה ברורה ומוגדרת כיצד לנצח אותם? האם יש לו אסטרטגיה מנצחת שתסלול את הדרך למיקסום יכולותיך? האם אתה סומך עליו שיוביל אותך במסלול שבו האנרגיות לא מתבזבזות לריק וזמן לא עובר בסתמיות? אם במסגרת הכנת תכנית העבודה תשאל אותו לתכניותיו, ותשמע תשובות כגון: "נחשוף אותך לציבור", "נעשה עבודת שטח", או "נדגיש את היתרונות שלך", ללא פירוט נוסף – פה צריכה להידלק נורת האזהרה, שלפנינו ניצב הרוצח השקט בכבודו ובעצמו. ו