מאז סילק המלך שאול את בעלי האוב והידעונים מהארץ, הם שבו אליה מהדלת האחורית. מי לא מכיר את אותם בעלי השראה, רואי עתידות, שראשם הקודח מפיק רעיונות כיצד להציל את הקמפיין? אותם צדיקים הופכים למיטרד של ממש, כאשר הם, על דעת עצמם, מחליטים להוציא לפועל את רעיונותיהם. לפעמים זוהי פתיחת קבוצת ווצאפ חדשה, הפצת פלאייר-פתע שחיברו, או הימנון שהמציאו, לפעמים הם מדפיסים שלטים במתנה עם סיסמא פרי מוחם, ולפעמים הם מממנים מודעת הפתעה במקומון בשם מטה הבחירות ואף מנסחים אותה בעצמם, קורה והם יוזמים "כנס חירום" רב רושם, מצלמים סרטון ויראלי, ולפעמים מארגנים שיירת מכוניות. הכל אפשרי, ומנהל קמפיין במצב כזה - לעולם לא יכול לדעת אילו הפתעות מצפות לו מתוך מחנהו שלו - מעבר לסיבוב. ו

לבי לבי על מועמד שאלה הם פעיליו, שכן מועמד זה יכלה את כל כוחותיו בנסיון לשמור על מבנה מסודר כלשהוא, ולהתמודד ברגישות ובחשש גלוי עם כל יזם שנחוש לשגר בלון ניסוי בשם המטה, כל פעיל שמפיץ הודעות לתקשורת עם ציטוטים כביכול של המועמד, וכל מקורב שמחליט לעשות סדר חדש במזרח התיכון. כשאין הירארכיה - יש אנרכיה, וקמפיין שכזה נראה כקבוצת כדורסל אשר פועלת לא לפי הוראות המאמן, אלא לפי אילתורי השחקנים והוראות הקהל מהיציע. ו

את האנרכיה הזאת יוצרות פעולות פרטיזניות שחורגות מהתכנון המקורי, או שיוצאות אל הפועל ללא אישור מפורש של מנהלי הקמפיין. לא פעם הפעילים, גם הקרובים ביותר, בני משפחת המועמד או אף המועמד עצמו - עשויים ברוב התלהבות לבצע פעילות על דעת עצמם, וכמעט תמיד דבר זה משבש את העבודה התקינה וגורם נזקים. אם היה ניתן לקחת את אותה אנרגיה ואותם משאבים ולתעל אותם בשיטת העבודה הרשמית - הרי שהתועלת היתה בוודאי גדולה יותר. אלא שאלה, היוזמים וההוגים, אין להם עניין להיות פעילים מהשורה שמבצעים רעיונות של אחרים, והם לא מחפשים אחר עבודה שיגרתית ואפורה. הם מחפשים את הצל"ש העתידי, את הצ'יזבט לחבר'ה, את סיפור הגבורה האזרחית שבזכותו ידליקו באחרית הימים משואה בהר הרצל. על אלה קשה במיוחד לשמור, ואם המועמד עצמו לא יידע לעמוד נחוש מול בעלי הכוונות הטובות, ולא יגלה התנגדות תקיפה מול כל יוזמה כזאת - התופעה רק תלך ותגבר, תייצר "מטות משנה" שיפעלו במקביל למטה המרכזי, ותשבש את יתר הפעילות. ו

דרך ההתמודדות היא הגדרה ברורה של תפקידים במטה, לנסות שלא להשאיר פעילים ללא תפקיד מוגדר, הרחקת טרבל-מייקרים מועדים אפילו אם הם "אח יקר", "איש יקר", "יא מלך", או בנותיו של המועמד, אבל בעיקר: תשומת לב של המועמד עצמו, ועמידתו איתן מול כל נסיון להרמת ראש מצד הפרטיזנים המקומיים. ו