אחד הנושאים המטרידים כל מועמד שעומד לצאת לדרך, היא מה תהיה ההשקעה הכספית לה הוא ידרש, ומה הסיכוי שכסף זה יחזור למקומו הטבעי בחשבון הבנק. בעל נסיון יודע עד כמה החשש להיקלע לסחרור של הוצאות הוא מוצדק וכמה הוצאות בלתי צפויות עלולות להתעורר במהלך הקמפיין, הוצאות שבשעתן נראות כהכרחיות. לכן חשוב לפעול על-פי תכנית מסודרת, שנתמכת ע"י תקציב מפורט וידוע מראש. ו
עלותו של קמפיין בחירות משתנה ממקום למקום וממועמד למועמד ותלויה במספר רב של גורמים. גודל האוכלוסיה, כמות הפעילים הקיימים, מעמדו הציבורי של המועמד, מספר המועמדים היריבים ויכולתם הכספית, ועוד פרמטרים משפיעים על הסכום הסופי. התקנות אמנם מגבילות הוצאות של מועמד במהלך קמפיין לסכום שהוא פי 2 מזכאותו להחזר בהתאם לישיבת הזדהות הסיעות, (ישיבת הזדהות הסיעות = ישיבת המועצה שבה כל חבר מועצה מודיע עם איזו סיעה הוא מזדהה), אך זהו עוד אחד מהחוקים שלא ניתן לממש, ובכל מקרה חריגה מההוצאות אינה נחשבת עבירה פלילית, אלא ליקוי מנהלתי חסר משמעות כמעט. ו
לא פעם ניתן למצוא אדם שמנהל קמפיין כמעט ללא עלות. הוא משתמש במחסן של השכן בתור מטה, חברו בעל בית הדפוס המקומי משכפל עבורו פלאיירים בחינם, בתו משמשת כמנהלת המטה, אחייניתו מנהלת את הפייסבוק, הפעילים ביום הבחירות הם מתנדבים בלבד, וצוות השילוט? זה אח שלו כמובן. והנה לנו קמפיין בעלות אפס, שמספק כמעט הכל. אכן, דרכים לחסוך לא חסרות, אך אדם כזה, המנהל קמפיין המבוסס על טובות והתנדבות – יתקשה לנצח אם מולו יעמוד מטה מקצועי וצוות מחוייב ומקצועי. כמו בכל תחום – גם פה הכסף מדבר, וקמפיין פוליטי לא נועד לתפרנים. מי שחוסך על סנדוויצ'ים ועל נייר למדפסת, ומבסס את תוכנית הפרסום שלו על פנייה נרגשת דרך הפייסבוק - לא צפוי לו הישג מזהיר, בלשון המעטה, ולעיתים פשוט עדיף לוותר על ריצה זו. ו
אז כמה כסף בכל זאת נדרש כדי לקיים קמפיין בחירות לראשות העיר/המועצה ואף להצליח בו? ו
יש המפשטים ונוקבים ב-10 שקלים לכל בז"ב, לפי ישוב של 40 אלף תושבים, כשככל שגודל הישוב עולה - כך המחיר לבז"ב יורד, וככל שהישוב קטן יותר כך המחיר לבז"ב עולה. בשוליים אפשר להגיע ל-20 שקלים לבז"ב בישוב הקטן ביותר ו-5 שקלים לבז"ב בעיר גדולה. ו
בתיאור פשטני אחר, עלות של קמפיין בחירות לראשות, (לרשימה בלבד הסכומים נמוכים בהרבה), יכולה לנוע באזורים של 150-250 אלף שקלים במועצה מקומית, 350-450 אלף שקלים בעיר קטנה של עד 50,000 בוחרים, וכ- 2-3 מליון שקלים בערים ענקיות כמו ראשל"צ או פ"ת. כמובן שתחליפי כסף בדמות מקום למטה שניתן בחינם, פעילים מתנדבים שמחליפים פעילים בשכר, או עזרה מקצועית בהתנדבות (גרפיקה, צילום, יעוץ, ניהול כספי, וכד') - תמיד יכולים להקל ולהפחית בעלויות הנדרשות. מסיבה זו, עבור ראשי רשויות מכהנים המקבלים חלק ניכר מצורכי הקמפיין דרך כספי הציבור (משכורת, רכב, עוזרים ומזכירות, לשכה, ועוד ועוד) - הסכומים נמוכים לפחות בכחצי לעומת יריביהם שצריכים לממן הכל בכוחות עצמם. ו
סכומים אלה נדרשים על מנת להעמיד תקציב שכולל הפעלת מטה ומספר בעלי תפקידים בשכר, ארגון יום בחירות, אמצעי פרסום שונים, הפקות עצמאיות (שלטים, דפוס וכו'), כנסים, שכירת אנשי מקצוע לרבות קמפיינר, הגשת ערבות למדינה לרשימה חדשה (שלא תוחזר במקרה בו הרשימה לא עוברת את אחוז החסימה), ועוד. לא כלולה בסכום, עלות הפסד ימי העבודה של המועמד הנדרש להשקיע מזמנו לענייני הקמפיין. מרגע שהגדרנו את תקציב הקמפיין, וחילקנו אותו לסעיפי הוצאות מפורטים, מתחילה המשימה השנייה: להשיג את המקסימום בסכומים שהוגדרו. ו
כנס בחירות, אחת מההוצאות הנדרשות