לדמוקרטיה יש מחיר, ומדינת ישראל, במטרה להקטין קשרי הון-שלטון ולאפשר גם לאדם כמוך להתמודד בכבוד, משתתפת במימון הוצאותיהן של המפלגות השונות. בכל מערכת בחירות מקומית בישראל, מקבלים המשתתפים - בין אם המועמדים ובין אם הרשימות, החזר ממשרד הפנים, על-פי הישגיהם בבחירות.  ו

קישור: חוק מימון מפלגות ברשויות מקומיות

בבחירות רגילות בערים או מועצות מקומיות, בהשתתפות מפלגות ומועמדים לראשות, התגמול הוא לרשימות השונות בהתאם למספר המנדטים בו הן זוכות, וכמו כן תוספת תשלום לכל מועמד לראשות שעבר את סך 25% מהקולות. את סכום המימון תקבל התנועה בשני תשלומים: 85% מייד לאחר הבחירות, ועוד 15% לאחר תום בדיקת מבקר המדינה. חישוב התשלום המתקבל לכל מנדט מבוסס על עקרון פשוט:   ו

בכל בחירות, נקבע "מקדם חישוב" אחיד, זהה בכל הישובים, שהוא תעריף המוקצה כמימון של המדינה לכל בעל זכות בחירה. את הסכום הזה יש להכפיל במספר בעלי זכות הבחירה בישוב מסויים, וכך נקבל את הסכום הכולל שיחולק בין נבחרי אותו ישוב. סכום זה יש לחלק במספר המנדטים במועצה, והנה קיבלנו את סכום ההקצבה שתוקדש לכל מנדט באותו ישוב. כמובן שבדרך זו, הסכום המוקצה למנדט משתנה מישוב לישוב, כך שהוא יכול להיות אלפי שקלים בודדים למנדט בישוב קטן, ועד מאות אלפי שקלים למנדט בערים הגדולות.   ו

לדוגמא: בעיר בה יש 20 אלף בעלי זכות בחירה, ו-15 מנדטים במועצה, בהנחה והתעריף הוא 50 שקלים לאדם, סך ההקצבה לאותה עיר הוא מליון שקלים, שמתחלקים בין 15 מנדטים, וזה אומר: 66.7 אלף שקלים לכל מנדט.   ו

בנוסף, זכאיות לתיקצוב גם רשימות שלא עברו את אחוז החסימה, אך קיבלו מעל 50% מהקולות הדרושים למנדט אחד. רשימות אלה מקבלות מחצית מהסכום שזכאית לקבל רשימה שזכתה במושב אחד במועצה. פעם הסכום היה קבוע ומועבר למועמד גם אם הוא לא ניצל את כולו, אך כיום רשימה לא תישאר עם פלוס בחשבונה, אלא תקבל אך ורק מימון על הוצאותיה שבוצעו בפועל (כשהוצאות אלה לא מדווחות בדיעבד אלא בזמן אמת במהלך מערכת הבחירות). הכסף אמנם משולם אחרי הבחירות, אך על מנת לפתור את בעיית מימון הביניים, יש אפשרות לבקש מקדמה שאותה ניתן לקבל עוד לפני הבחירות, כנגד ערבות אישית שתבטיח את החזרת המקדמה במקרה והתנועה לא תהיה זכאית לה לאחר קבלת תוצאות הבחירות.   ו

בנוסף ישנו תיקצוב לכל מועמד לראשות, שזכה ביותר מ-25% מהקולות. מועמד כזה יהיה זכאי לקבל תוספת של עד 9.5% מסך התקציב שהוקצה לישוב, כשסכום זה הוא תוספת לתקציב זה, ולא מקוזז מתשלומי המפלגות.   ו

במועצות אזוריות, או בבחירות מיוחדות (מוקדמות), הליכי המימון הם שונים. שם, המימון הוא על מועמדות לראשות, ועל מנת לקבל השתתפות של המדינה, על המועמד לעבור את רף ה-20% מסך הקולות, ואם עשה כן - יקבל מימון ששווה לתוצאתו באחוזים כפול סך ההקצבה לאותה רשות מקומית. אם לדוגמא מועמד קיבל 50% מהקולות - יקבל חצי מסך ההקצבה ליישוב, שהיא מספר הבז"בים באותו ישוב כפול אותו מקדם חישוב.   ו

עבור מועמד לראשות, התיקצוב הממשלתי כמעט לא מאפשר לנהל קמפיין מאוזן מבחינה תקציבית, אך בתכנון נכון והישג נאה בבחירות, יכול מימון זה לכסות את רוב רובן של ההוצאות. לעומת זאת, מפלגה שרצה למועצה יכולה בנקל לערוך קמפיין מאוזן, שמכוסה כולו ע"י המדינה. ו

חוק עידוד ייצוג הולם לנשים (2014)   ו

חוק זה (לחץ לנוסח המלא), שאושר בקריאה שלישית בכנסת ב-23.6.2014, קובע כי רשימה מקומית שלפחות שליש מנציגיה שייבחרו למועצה המקומית יהיו נשים, ובתנאי שאלה יכהנו כחברות במועצה לכל הפחות שמונה חודשים - תיהנה מתוספת תקציבית בסך 15% לסכום המגיע לה. חוק זה הוא אמצעי יעיל לדרבן הצבת נשים במקומות גבוהים יותר ברשימות המועמדים.   ו

לכן, כדי לקבל את התוספת הנ"ל יש צורך לפעול כך:   ו

עבור רשימה שצופה לקבל 2 מנדטים - יש לשבץ אשה באחד משני המקומות הראשונים ברשימה.   ו

עבור רשימה שצופה לקבל 3 מנדטים - יש להציב אשה באחד משלושת המקומות הראשונים.   ו

עבור רשימה שצופה לקבל 4 מנדטים - יש צורך בשתי נשים ברביעיה הראשונה.   ו

כמובן שלפי החוק, אין כל תועלת בהצבת נשים במקומות לא ריאליים, שהרי המדד היחיד הקובע הוא נציגי התנועה במועצה, ולא כלל רשימת מועמדיה.   ו