עשר שנים צפיתי מהצד. אמנם השתתפתי בעשרות קמפיינים לכנסת, לרשויות מקומיות, לפריימריס במפלגות ולמועצת הפועלים, ולקחתי בהם חלק אם כאחראי על הפרסום והתקשורת, ואם כממונה על הפקת עיתונים וחומרי הסברה מטעם המפלגה או המועמד. אך תמיד עבדתי תחת הנחיותיו של מי שניהל את הקמפיין ותכנן את אופיו, מהלכיו ומסריו. כל השנים האלה הסתכלתי בפליאה על הנעשה ושאלתי את עצמי: "למה העומדים בראש לא עושים את הדברים כהלכה? האם יתכן שכולם טועים ולא רואים את הדרך הפשוטה והנכונה להצלחה?".  ו

במהלך מערכת בחירות לכנסת שבה הייתי אחראי על ניסוח והפקת החומר הפרסומי, ביקשתי מראש המפלגה שיקדיש, הוא וצוותו, כחצי שעה לשמוע את מחשבותיי על הקמפיין. הצוות ישב והאזין לדבריי בסבלנות, בזמן שביקרתי את הדרך שבה מתנהלת מערכת הבחירות והצעתי דרך אחרת, אך הנוכחים, שגילם הממוצע היה כפול משלי, נראו כמי שלא מסכימים עם מילה אחת שיצאה מפי ובעיניהם אמרו זה לזה: "תראו את הילד הזה שבא ללמד אותנו לנהל קמפיין". מנהל הקמפיין המהולל ששכרה המפלגה רשם לפניו כמה הערות, רק כדי שאצא מהישיבה בהרגשה טובה.  ו

התהיות אם אני באמת לא מבין דבר - הפכו לסקרנות, אך התוצאות המאכזבות בקמפיינים שלא נוהלו היטב, גם על-ידי אנשי מקצוע מעוטרי-תארים ומטופחי-אגו, מלוטשי גינונים ובטוחים בעצמם, גרמו לי לחשוד שאולי בכל זאת לא תמיד מאחורי ביטחון עצמי מוחלט של יועץ מעונב, מסתתרת הבנה שעולה בהרבה על זו של הצופה התמים מהצד.  ו

ההזדמנות הגיעה, כמו תמיד, כאשר לא ציפיתי לה. יום אחד נכנס למשרדי עסקן מקומי שלא הכרתי ובידו פלאייר שכתב במו ידיו. הוא ביקש שאייעץ לו כיצד להגשים את חלומו ולהריץ אדם מטעמו לראשות העיר. שאלתי אותו מדוע הוא מעוניין להריץ אדם אחר ולא את עצמו, והוא ענה בצניעות שיש אנשים מתאימים ממנו לתפקיד ראש העיר, ושלו עצמו אין סיכוי גדול להיבחר. יעצתי לו לגנוז את הפלאייר ולהמתין בסבלנות.  ו

רצה הגורל, וכעבור כשנה מצאתי עצמי מנהל את הקמפיין של אותו אדם לראשות העיר, אותו אדם שאיש, כולל הוא עצמו, לא ייחס לו סיכוי ממשי לנצח. אל הזדמנות זו שנפלה בחלקי התייחסתי כאל "טסט-קייס" שבו אוכל פעם אחת ולתמיד לבדוק את חשדותיי. האם דרך ניהול הקמפיין שאותה דמיינתי, ושלא בוצעה היטב בשום מקום שבו הייתי – האם זו הדרך להצלחה? או אולי מה שעובד בדמיון ובתיאוריה - לא תופס במציאות האכזרית של מערכת הבחירות?  ו

גייסתי את נסיוני המסויים ומסקנותיי מהעבר לטובת האתגר שנפל לידיי, כדי לבדוק מה קורה כשקמפיין מנוהל בדרך שבה אני מאמין. התוצאה היתה ניצחון גדול ומפתיע – הניסוי הצליח.  ו

כך נסללה דרכי לניהול עשרות רבות של קמפיינים שבהם היו הצלחות מזהירות וגם אכזבות מרות, ובכל אחד מהם למדתי עוד פרקים שלא ידעתי. גיליתי שהלימוד כמתבונן מהצד הוא כאין וכאפס לעומת הלימוד שנרכש תוך כדי מעשה, ושהעומד בראש, מנהל הקמפיין, נמצא בעמדה הטובה ביותר לרכוש נסיון וידע.  ו

כעת, כשאני לוקח משהו מהידע והנסיון שצברתי, ופורש אותו במדריך זה שלפניך, אני עושה זאת בתקוה שהטובים ימצאו בו שימוש, ושתהיה לו תרומה, ולו צנועה, אי-שם.  ו