הרבה דברים חשבתי להיות, מנהל קמפיינים פוליטיים לא היה אחד מהם. בשנות העשרים לחיי פתחתי עסק להפקות דפוס פרסומיות ובין השאר עבדתי גם עם מפלגות ומועמדים פוליטיים. במשך השנים צפיתי בהם מהצד, בכל אותם יועצים אסטרטגיים מכובדים שהיו לקוחותיי, תהיתי לעצמי למה הם לא עובדים נכון? למה הם לא רואים את האמת הפשוטה? מידי פעם גם חשבתי שאולי בכלל אני הוא זה שלא מבין, שהרי אלה הם אנשי מקצוע, וחייב להיות הסבר הגיוני לכל דבר...        ו

יום אחד הגיע למשרדי עסקן פוליטי שרצה ליזום קמפיין בחירות עבור מישהו אחר. כששאלתי למה לא עבור עצמו, הוא ענה בצניעות שיש מתאימים ממנו. הסתדרו הכוכבים כך שכעבור שנה נקלעתי לעבוד עם אותו מועמד שהסכים לבסוף להתמודד בעצמו, ומאחר ולא היתה פונקציה מקצועית אחרת, ומבלי שקיבלתי לכך הסמכה רשמית, מצאתי את עצמי מנהל את הקמפיין. זו גם היתה ההזדמנות לבדוק אם דרך ניהול הקמפיין שאותה דמיינתי - היא הדרך הנכונה, או שמה שעובד בתאוריה - לא יתפוס במבחן הקשה של המציאות.        ו

התוצאה היתה ניצחון גדול ומפתיע – הניסוי הצליח. כך נסללה דרכי לניהול עשרות רבות של קמפיינים שבהם היו הצלחות נאות וגם אכזבות מידי פעם. אם חשבתי בתחילת הדרך שהכוונה מקצועית נכונה מבטיחה הצלחה - גיליתי שאין הדבר כך: לא כל מועמד יכול לנצח, ולא כל קמפיין ניתן להביא להצלחה. למצער, נותר לי רק להתנחם בעובדה שמעולם לא הובלתי מועמד לתוצאה שנופלת מזו שהשיג בעבר.       ו

הזמן לימד אותי, שמי שמנצח או מפסיד את הבחירות, הוא רק המועמד עצמו, וכל יתר הפעילים, המקורבים, השותפים, ואנשי המקצוע הסובבים אותו, יכולים רק לעזור, להקל, או לנסות להשפיע, אך בגבולות המאוד מוגבלים של יכולתם, ואפילו מנהל הקמפיין עצמו פועל בתוך מגבלות שלא תמיד בכוחו לשנות. מועמדים שאמרו לי שהם "מפקידים בידיי את המפתחות לקמפיין" - למדו מהר מאוד שהמפתחות תמיד ישארו בידיהם, והצלחתם תנבע מפעילותם שלהם, ומהכישרון בו יידעו להפוך תכניות למציאות. לפעילים שאומרים שאני "רב החובל" של הקמפיין אני מבהיר את האמת: אני רק זה שמניח את הפסים, בתקווה שאלה ישמשו רכבת שדוהרת קדימה, אותה רכבת מרובת קרונות, שהקטר שלה - הוא המועמד עצמו.     ו