שאלה נוספת שכדאי לתכננה מבעוד מועד היא בחירת האותיות לפתק ההצבעה. על אף שלא מדובר בנושא גורלי בעל השפעה מכרעת על תוצאות הקמפיין, בכל זאת כדאי לקבל החלטה נכונה, ורצוי בשלב מוקדם.   ו

מה אומר החוק? החוק דורש מכל רשימה לבחור אות אחת או צירוף של שתי אותיות (שלוש אותיות - אסור!) מתוך אותיות האלף-בית, הכוללות 27 אותיות, מתוכן 5 סופיות. אין לבחור את אותה אות פעמיים (למשל "זז", או "גג"). מפלגות שלהן סיעות בכנסת הן בעלות זכויות על האותיות שברשותן, גם אם אין להן סניף מקומי. למשל, מפלגת העבודה היא בעלת זכויות על האותיות אמת, הליכוד על האותיות מחל, וכן הלאה. לפי חוק ארכאי והזוי זה, על מנת להשתמש באותיות אלה, שנחשבות כ"תפוסות", יש צורך לבקש ולקבל את רשותן של המפלגות שלהן הזכויות על אותיות תפוסות אלה. אם אין סיבה נראית לעין, מאפשרת המפלגה הארצית לרשימות מקומיות את השימוש באותיות, אך גם קורה לעיתים שבקשה כזו נתקלת בסירוב, בעיקר במצוות הנציגים המקומיים של אותה מפלגה, המבקשים להכשיל את יריביהם. בכל מקרה, הריצה אחר המפלגות הארציות בבקשה לאישורים אלה, היא ללא ספק אחת הפעולות המרגיזות במערכת הבחירות כולה. כדי להבהיר: אדם שירצה את צירוף האותיות "מס", ייאלץ לבקש את ה"מ" מהליכוד וממרצ, ואת ה-"ס" משס, אם יהיו גם רשימות מקומיות שמחזיקות באותיות אלה מהבחירות הקודמות, יידרש גם אישור מהן. טירחה מיותרת ומוזרה, בחסות חוק שחייב לעבור מהעולם.   ו

כאמור, לרשימות ותיקות בישוב יש זכויות על האותיות ששימשו אותן במקרים עברו, ומפלגה חדשה לא תוכל להשתמש באותיות אלה ללא הסכמתן. אם למשל מפלגה ותיקה נקראה "לב", ומפלגה חדשה מבקשת את האותיות "סל", עליה לבקש את רשותה של מפלגת "לב" כדי להשתמש באות ל'. מפלגת "לב" לא חייבת להיענות לבקשה. בנוסף, יהיה צורך כמובן גם באישור תנועת הליכוד הארצי, אשר מחזיקה בזכות לאות "ל".   ו

מצב זה כפי שתואר, יוצר מצב של מחסור באותיות "הטובות", כמעט בכל ישוב. במקומות שבהם יש ריבוי רשימות מקומיות – יש כמובן גם מחסור באותיות, ומפלגות חדשות נאלצות להסתפק באותיות האחרונות שנשארות. בדרך כלל האותיות הסופיות הן פחות מבוקשות, וכמוהן האותיות ז', כ', ה', ו', ו-נ', וגם ק' ו-י' הן בד"כ פנויות. כשמפלגה בוחרת בסימן "זך" – סימן שלא נשארו עוד אותיות, והיא נאלצה להסתפק בצירוף הסביר האחרון שנוצר מהשאריות. פקיד הבחירות המקומי מחזיק ברשימה המעודכנת באשר לאותיות התפוסות והפנויות באותו ישוב, וכדאי מאוד לקבוע את העדפתנו לאותיות הרצויות במועד המוקדם ביותר, כדי להספיק ולקבל אותן, כשזה עוד אפשרי. ביום קבלת האותיות יש להגיע מוקדם ככל האפשר (בישובים מסויימים תנועות תופסות תור בפתח הדלת כבר יום קודם) כדי לתפוס את האותיות הרצויות לפני שאחד מהיריבים תופס אותן.   ו

חוקי הבחירות אוסרים על פרסום האותיות בטרם נסגרה חלוקת האותיות לסיעות השונות (43 יום לפני הבחירות), וזה תקף גם לרשימה שאותיותיה ידועות מראש. אך חוק זה הוא עוד אחד מהחוקים שכמעט איש אינו מקפיד על קיומם, ובעוד רשימות אחדות עדיין מחכות לאותיות שלהן, תמיד נראה רשימות אחרות כבר תולות את צירוף האותיות שלהן בראש חוצות. פה קיים יתרון ברור לתנועות ותיקות, שהרי תנועה חדשה, שעדיין לא קיבלה אישור סופי לאותיות שהיא מבקשת, לא כדאי לצאת בפרסומים של אותיות, בשל החשש להפתעות לא נעימות שעלולות להתרחש במהלך המירוץ אחר האותיות הרצויות. עד כאן החוק ומגבלותיו, ועתה, בתוך מגבלות אלה, כיצד עלינו לנהוג?   ו

כדאי תמיד להעדיף צירוף של שתי אותיות על פני אות אחת. יש להקפיד שצירוף זה ייצור מילה בעלת משמעות, עם עדיפות למילה שמשמעותה מתחברת עם מסרי הקמפיין. בדרך זו קל יותר לזכור את פתק ההצבעה שלנו, וקל יותר לשווק אותו. דוגמאות למילים של שתי אותיות עם משמעות: רק, כן, קן, צד, שי, פז, נר, ים, חם, טל, דב, סף, גל, עץ, צל, טף, ועוד ועוד ועוד.   ו

בהנחה שאין המדובר בתנועה אנרכיסטית, חשוב שצירוף האותיות לא יחבור למילה בעייתית, כגון: מת, פח, רע, לא, מר, לץ, סר, סד, דל, רש, תן, תם, צב, קש, צף, זר, צר, שד. וגם רצוי שצירוף שני פתקים לא יצרו משמעות בעייתית, כמו ציצי, לפלפ, קלקל, וכדומה. בישוב מסויים, תנועה שבחרה באות ח לפתק ההצבעה, הפכה לשיחת היום כשהישוב כולו כוסה בפלקטים זה ליד זה, שיצרו את הצירוף "חחחח".   ו

במידה ולא מצאנו מילה שמשמעותה מתחברת עם מסרי הקמפיין, אפשר לנסות שצירוף האותיות יזכיר את שם המפלגה, אם בראשי תיבות או אם בצליל.   ו

תמיד כדאי לחשוב על גימיקים שיסייעו להטמיע בקלות ובמהירות את צירוף האותיות. בישוב מסויים נבחרו האותיות "פל", למרות שאין להם משמעות, מתוך מחשבה לשים שני פתקים צמודים, וליצור "פלפל". דרך נוספת היא לשלב בין האותיות שבפתק למילה בעלת שתי אותיות שמופיעה בסיסמא. לדוגמא: "נוה אפק זה הבית", בחרה אמנם באותיות "נא", אך גם "זה" היה יכול להתאים, תוך השתלת הפתק בתוך הסיסמא.   ו

דוגמאות טובות: בקרית אונו תנועה שנקראה "תנועת התושבים" בחרה לעצמה את סימן האותיות "תה". תה הם ראשי תיבות של שם התנועה, אך גם מילה בעלת משמעות, שקל לזכור. את פרסומי הרשימה ליוו איורי כוס תה, ופעיליה הרוסיים של המפלגה אמרו לאנשיהם להצביע "צ'אי". תנועה בשם "לצידך" ביהוד, בחרה באותיות "צד" – אותיות המרכיבות מילה בעלת משמעות אך גם מזכירות את שם התנועה ומייצרות קשר בין שם התנועה לפתק שלה.   ו

דרך נכונה נוספת היא לבחור במילה בעלת משמעות קשורה. למשל, מפלגה שעוסקת באיכות הסביבה יכולה לבחור בסימן "עץ", "טו", "בר", ואף "ים".   ו

רשימה יכולה לבחור באותיות הקשורות בשם המקום. בעיר קרית גת, הסימן "גת" הוא בהחלט מוצלח, אותו סימן הוא מתאים גם בגני תקוה, שם הצירוף "גת" הוא ראשי תיבות של שם הישוב. גם בראש העין יכול שילוב האותיות "גת" להוות גימיק מעניין, אלא ששם משמעותו תהיה שונה במעט...   ו

לאחר שנבחר בסימן בעל משמעות, ואם  כמובן נצליח לקבל את האותיות המבוקשות, נוכל להשתמש במשמעות זו גם כדי להזכיר לבוחרים את סימננו. אם למשל הסימן יהיה "דב" אפשר יהיה להוסיף איור של דב המחזיק את דוגמאת הפתק. האיור הגרפי עשוי לתרום בקליטת צירוף האותיות אצל הבוחרים.   ו

מה לא לעשות?   ו

הבחירה באות אחת היא לא מומלצת. כפי שלא תוכל למצוא חברות מסחריות ששמן הוא אות אחת – כך מומלץ למועמד שלא לבחור אות אחת לפתק המייצג אותו.   ו

הבחירה באות אחת שהיא האות הראשונה בשמו של המועמד – היא הוספת חטא על פשע. לא רק בגלל היוהרה שיש בצעד כזה, אלא בגלל שקשירת שם המועמד שרץ לראשות בשם רשימתו – יוצרת תחושה תת-מודעת אצל בוחרים שהם מצביעים פעמיים עבור אותו דבר. אנשים רבים נוטים במצב זה לחשוב לעצמם: "הצבעתי עבורו לראשות – נצביע עבור מישהו אחר למועצה". לכן לעיתים לא כדאי ליצור קשר חזק מידי בין שם המפלגה לבין שם המועמד, וגם הפעם המועמד חייב להתגבר על הרצון העז לאגו-טריפ מושלם. לעומת זאת, כאשר רשימה מבוססת על אדם בודד מוכר ופופולארי, שלא רץ לראשות אלא לחברות במועצה בלבד, אין כל מניעה, ואפילו יש תועלת רבה בבחירת סימן לרשימה שמזכיר את שם העומד בראשה.   ו

רצוי שלא לבחור באות בעלת משמעות בעייתית: נ' (המייצגת "נכשל"), או ח' (הנשמעת כמו חטא), או ז', או ה'. לא מומלץ להשתמש באות סופית בודדת כסמל התנועה, או אות סופית כאות ראשונה בצירוף האותיות – בחירה שכזו עלולה לגרום לבלבול או אף להטעייה מכוונת בקלפי.   ו

נסיים במקום שבו התחלנו: בחירת האותיות היא לא עניין קריטי, אך כדאי לעשות זאת נכון, ולא פחות חשוב – מהר.  רק אחרי בחירת ואישור סימן הרשימה ניתן להדפיס את פתקי ההצבעה.   ו