לסקרי דעת קהל ישנה השפעה ניכרת על תוצאות הבחירות. נכון, סקר הוא כלי שבעזרתו נהוג לאמוד את דעת הקהל, את התמורות והמגמות, ואת יחסי הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים. אך למרות זאת, סקר דעת קהל, יותר מהיותו מודד יחסי כוחות, הוא מייצר אותם, והמועמדים המפרסמים סקרים, אמיתיים או דמיוניים, עושים זאת כדי להוכיח לציבור את סיכויי הצלחתם, ושהצטרפות אליהם היא הצטרפות אל "הסוס המנצח". למעשה, השפעתם של סקרים כאלה היא כה רבה, עד שלעיתים פרסום סקר, כשהוא אמיתי וחתום ע"י מכון סקרים מוכר, הופך לשיחת היום, ויש בכוחו לשנות את יחסי הכוחות באותו ישוב, בהחלשת מועמדים חלשים, חיזוק מועמדים חזקים, ולעיתים אפילו בהרתעת יריבים פוטנציאליים מלצאת לדרך. מכאן שלחזקים יש אינטרס לפרסם סקרים, ולחלשים יש עניין להימנע מהם, וכאשר מתפרסם סקר כזה - לנסות לפקפק במהימנותו. אין ספק כי עבור החזק, פרסום סקרים אמיתיים הוא צעד מועיל וחשוב, שמחזק אותו עוד יותר, והמועמד החלש נאלץ להנפיק סקרים מפוקפקים שלא עומדים בשום קריטריון של סקר מקצועי.   ו

שימוש נוסף של סקרי דעת קהל הוא לצורך בחינת השטח לפני צעד משמעותי כמו פרישה מהמירוץ, חבירה עם כוח פוליטי אחר, בחירת מועמדים ברשימה, שינוי מסרים של הקמפיין או נקיטת קמפיין נגיטיבי, הזדהות עם מפלגה או ציבור מסויים, או תכנון מחודש של מערכת ההסברה ומסריה.   ו

יש גם מקרה שלישי בו נעשה שימוש בסקרי דעת קהל, וזה כאמצעי שכנוע ולא כאמצעי בדיקה, כתחליף לטלמרקטינג (כחלק ממיפוי ספר הבוחרים) ונסיון להטמיע מסרים על-ידי שאלות מכוונות שלא מסתירות את המגמתיות שלהן. כמו: "האם אתה מוכן לתמוך בראש עיר שיש כנגדו כתב אישום?", או "האם אתה מוכן להחליף ראש עיר שקידם באופן משמעותי את רמת החינוך בישוב?". במקרה זה מדובר בטלמרקטינג שמתבצע באמתלה של סקר.   ו

וגם קורה מפעם לפעם, שמזמין הסקר הוא לא אדם מחושב ומתוכנן המבקש לקבל תמונת מצב בדוקה לפני קבלת החלטה, אלא פרנואיד נוירוטי, שנזקק כל העת לפידבקים, לחיזוקים, ולדיונים אסטרטגיים שמחליפים עבודת שטח אמיתית. לאדם כזה כדאי לפעמים לזכור שלהזמנת סקרים מיותרים לסיפוק הסקרנות, יש גם השפעות שליליות על הקמפיין, ומלבד העלות הבלתי מבוטלת של סקר מקצועי, הסקרים עלולים לבשר תוצאות מאכזבות שעלולות לפגוע במורל של המועמד וצוותו.    ו

ישנם יועצי בחירות המבקשים לערוך סקר מקדים בנוגע לדעות של הציבור על נושאים שונים, סקר שישמש אותם ככלי בקביעת האסטרטגיה. באמצעות נתונים אלה מנסים היועצים לחפש נקודות תורפה, או נקודות כוח, לדעת היכן לתקוף, מה להדגיש, מה הציבור רוצה לשמוע וחשוב מזה – מה הוא לא רוצה לשמוע. לצורך כך הם דורשים מהמועמד סכום שמוגדר על ידם כ"הכרחי". בעיניי, סקר שכזה הוא בהחלט לא הכרחי, ובדרך כלל אפילו מיותר. הסקרים משמשים רק בכדי לצלם את המצב הנוכחי בדעת הקהל, אך צילום מצב זה עוד בטרם הצגת המועמדות - הוא כמעט חסר ערך. אסטרטג טוב, תפקידו להוביל את הדרך ולעצב בעצמו את דעת הקהל, ובמילים אחרות, להקדים את דעת הקהל בצעד או שניים, ולא להיגרר אחריה. בסופו של דבר, דעת הקהל היא תוצאה של מידע שהגיע לציבור, ושל עבודת פרסום ושיווק שכבר נעשתה, ולכן חשוב מלימוד דעת הקהל הנוכחית, הוא לימוד הנתונים שעדיין לא ידועים ולא פורסמו מספיק, ושבהם פוטנציאל גדול לשינוי בדעת הקהל. אם בכל זאת יש צורך לבחון את הילכי הרוח בציבור – "שיחות חתך" עם מספר תושבים – אינן עולות כסף ועשויות ללמד הרבה יותר.   ו

כאשר יש צורך אמיתי בסקר, עומדת האפשרות להיעזר במכון סקרים מוכר ובעל שם, בו הסכום שיידרש הוא החל מ-10,000 שקלים, וככל שנתקרב ליום הבחירות יעלה הסכום. במכון מהשורה הראשונה נקבל נתונים מפורטים ומנותחים, לפי חתכים שונים, ובמידע יהיה ערך רב להצגת תמונה מלאה וברורה. מנסיון, התמונה שתוצג בדו"ח הסקר, תואמת את המצב האמיתי, וגם אם קשה לנו לקבל את הדברים - זו המציאות, עם טעות דגימה קטנה. תוצאות האמת הסופיות יוכיחו שהסקר משקף במדוייק את דעת הקהל, גם אם אנחנו מרגישים בשטח אהדה גדולה בהרבה מזו שמופיעה בסקר.  ו

החלופה למכונים הגדולים הם מכונים קטנים יותר, חלקם זולים יותר, אך חלקם גם יקרים בהרבה. לערוך סקר במכון קטן זה "סרט אחר": תחילה הם יבקשו ממך שתביא להם בעצמך את מאגר הטלפונים באותו ישוב, אחר כך תיתקל באיטיות בביצוע ובקבלת הנתונים, והחמור מכל הוא שגם הציבור יביע ספקנות לתוצאות שימסרו ע"י מכון סקרים לא מוכר. "מאגר מוחות", "מכון סמית", או "גאוקרטוגרפיה" למשל, נהנים ממוניטין מצויינים של אמינות ומקצועיות, ומהווים תו תקן של סוקר מקצועי, אך איזה אדם לא ירים גבה מול סקר שערך "סקרי ציפורה", או "מכון סקרים מלול ואחיו"?   ו

נוהג נפוץ ומרגיז שעליו מקפידים מועמדים, שוליים בד"כ, הוא פיברוק סקרים מדומים, כדי לתת תגובת נגד לסקרים האמיתיים שפורסמו, ולהציג עצמם כבעלי סיכוי לנצח. כך קורה שצץ לו סקר כזה או אחר, עם תוצאות מפתיעות המלמדות שאחד המועמדים השוליים הוא-הוא ולא אחר, בעצם המועמד העיקרי לנצח. זהו לא סקר, אלא "פייקר", וכמוהו גם סקרים אינטרנטיים שמאפשרים לכולם, גם ל"אווטרים" "טרולים", ויתר היצורים הדמיוניים - להתנפל ולהצביע, בלי לבחון את זהות המשתתפים, בלי לדגום באופן מבוקר את אוכלוסיית המדגם ולוודא שהרכבה תואם ככל האפשר את אוכלוסיית המצביעים הכללית. סקר אינטרנטי או כזה שנערך בפייסבוק הוא לא סקר, ואין לייחס לתוצאות המוזרות שהוא יניב כל משמעות שהיא.   ו

אם נדרש למועמד מסויים סקר לצורך שימוש פנימי בלבד, ולא לצורכי הצגה, ניתן לייצר כזה בהכנה עצמית, שעלותו תהיה נמוכה בהרבה. לצורך העניין מכינים שאלון קצר בעל שאלות סגורות בלבד, מקפידים על אובייקטיביות בניסוח השאלות, לוקחים שלוש-ארבע בנות, מושיבים אותן במשרד מתאים, ומאפשרים להן לערוך סקר עצמאי, מטעם חברת "סקר-טיל", "סופר-סקר", "סקר-מדיה", או כל חברת סקרים מפוברקת אחרת. מחיר סקר כזה הוא אפסי לעומת סקר מוזמן, והתוצאות לא יהיו שונות בהרבה. תוצאות אלה לא מיועדות להצגה כהפגנת כוח, אך יתנו מושג לא רע בכלל על מצב דעת הקהל. בנוסף משמש סקר כזה לאיסוף מידע על תושבים לצורך סימונם בספר הבוחרים, ויתרון נוסף הוא שניתן לצרף שאלות אחדות שגובלות בטלמרקטינג. להלן נוסח של סקר לדוגמא:   ו

דגם של סקר כללי, יש להתאימו למקום:   ו

שלום, מדבר/ת ___ ממכון המחקר ______, אנחנו עורכים סקר קצר בקרב תושבי ___, הסקר אנונימי ומיועד לצרכים סטטיסטיים בלבד, האם תסכים לענות על מספר שאלות קצרות?    ו

 האם את/ה תושב __(שם הישוב)___ בגיל 17 ומעלה?   ו

א. כן (להמשיך את הסקר)   ו

ב. תשובות אחרות (להפסיק את הסקר)   ו

מהם הסיכויים בין 0 ל-100% שתבוא/י להצביע בבחירות לראשות העיר שיתקיימו החודש?   ו _________

 אילו היו מתקיימות היום בחירות לראשות עיריית ___, במי מבין המועמדים הבאים היית בוחר/ת? (להקריא את כל השמות ברוטציה!)   ו

א. חיים חיים

ב. שמואל שמואל

ג. לא יודע, אף אחד, תשובות אחרות

בבחירות הקרובות תצביע/י בנפרד גם לרשימה למועצה. לאיזו רשימה את/ה מתכוון/ת להצביע? (להקריא את כול השמות ברוטציה!)   ו

 א. התנועה הירוקה

ב. התנועה הכתומה

ג. התנועה הכחולה

עד כמה מטריד אותך מצב התחבורה בעיר, המחסור בחנייה והפקקים בעורקי העיר הראשיים?   ו

א. מטריד מאוד

ב. מטריד

ג. ככה-ככה

ד. לא מטריד

ה. אני מרוצה ממצב התחבורה בעיר

לפי דעתך, עד כמה ראש העיר אחראי למצב התחבורה הנוכחי בעיר?   ו

א. אחראי מאוד

 ב. אחראי

ג. לא כל כך אחראי

ד. לא אחראי כלל

האם לפי דעתך רצוי או לא רצוי שראש עיר יכהן בתפקיד מעל 20 שנה, מבלי לבצע ריענון בהנהגת הישוב?   ו

א. רצוי שראש עיר יכהן כמה שיותר

ב. לא משנה

ג. רצוי לבצע ריענון בשלטון מידי כמה שנים

לסיכום, מבין המועמדים השונים לראשות העיר, מי לדעתך המתאים ביותר לקידום העיר ולהבאת רוח חדשה לישוב? (להקריא את כל השמות ברוטציה!)   ו

א. חיים חיים

ב. שמואל שמואל

ג. לא יודע, אף אחד, תשובות אחרות

לסמן: מין: ז / נ

תודה על היענותך!   ו