נתחיל מהסוף כי חבל על כל רגע: ברגע זה אין לך עדיין פרופיל בפייסבוק ובאינסטגרם? עזוב הכל ופתח אחד. כי לטס פייסבוק איט: אין לו פרצוף, והוא לא דומה לספר, אבל הפייסבוק הוא כיכר השוק של היום, והעולם האלטרנטיבי שהוא מציע, מגיע אל קהל גדול, גם כזה שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליו באמצעות חוג בית או פלאייר בתיבת הדואר. צעירים רבים אשר נולדו לעולם של "לייקים" ו"שרים", הם כוח אלקטוראלי עצום, עד כדי שהזנחת מגרש זה – היא בלתי מתקבלת על הדעת עבור קמפיין מקצועי. השאלה אם להיות חלק מהרשת החברתית, זכתה בעבר למענה נזעם בצורת "אלה מהפייסבוק לא באמת יילכו להצביע", שהשתנה לחלוטין עם פרוץ המחאות החברתיות אשר הוכיחו: הפייסבוק הוא מחולל משמעותי לתהליכים חברתיים, ביכולתו לקבוע סדר יום, לכוון אווירה ציבורית, ואף להוציא אנשים מהבתים. כיום, ומאחר והפייסבוק הינו כלי חינמי וקל לתפעול, אין איש ציבור, משר או ראש עיר ועד חבר מועצה, שלא מנהל פעילות פייסבוק עניפה, עם פוסטים תכופים וגלריות שלמות שמתעדות את פעילותו. למעשה, כיום הפייסבוק הוא ערוץ התקשורת השימושי ביותר עבור איש ציבור, ועד כדי כך השתכלל הדבר, עד שלא מעט מועמדים שוכרים חברה שהתמחותה הוא ניהול וקידום שיווק בפייסבוק, פעילות שכוללת בין היתר "ניפוח" מלאכותי של מספרי עוקבים, לייקים, צפיות וחברים.   ו

עד 5000 חברים יכול אדם לצרף דרך פרופיל הפייסבוק האישי שלו, בערים רבות זאת כמות המצביעים שדרושה כדי לזכות במלוכה. את הגבלת הגודל הזאת ניתן לעקוף ע"י פרופילים נוספים שעוקבים אחר הפרופיל המוביל. במקביל רצוי גם לפתוח "דף ציבורי" שאינו מוגבל במספר העוקבים שלו, ומאפשר לבצע גם פרסום ממומן לקהל מוגדר (מה שבפרופיל הוא בלתי אפשרי). הפייסבוק הוא כלי שיווקי יעיל, זול, מיידי, במה נוספת מתחייבת הן להפצת מסרים והן לניהול קשר ישיר עם הבוחרים. על כן אני מייעץ לכל פוליטיקאי לפתוח כמה שיותר מוקדם פרופיל פייסבוק אישי ולנסות להגדיל ככל האפשר את מעגל החברים, בתקוה שגם המיקוד יישמר, והחברים שיצטרפו יהיו בהלימה לקהל היעד המבוקש, כלומר בעלי זכות בחירה. בנוסף אסור לשכוח את בני דודיו הצעירים של הפייסבוק - הווטס-אפ, הטוויטר, האינסטגרם, ואפילו הלינקד-אין בעל האוריינטציה העסקית, ואולי גם רשתות חברתיות נוספות, שגם הן מהוות במה מרכזית וחינמית להפצת מסרים ושמירה על קשר. גם פה מדובר בטירחה מינימאלית ודרך יעילה לקדם את כלל פעילות ההסברה שלנו.   ו

בניגוד לטוקבקים או לפורומים, פה, ברשתות החברתיות, אנשים, ברובם, הם מזוהים ומוכרים, ולא יכולים להתחבא מאחורי כינויים אקזוטיים שמאפשרים להם להפיץ רעל במסיכות שונות, וגם את מעט היצורים הפיקטיביים - לא קשה לאתר ולחסום. בנוסף, ניתן למחוק חברים במידה והם באו "לעשות צרות" – מה שמונע מראש את כל הכוונות הרעות. בסופו של דבר אנו נשארים עם חברים שברובם יפרגנו, יחמיאו, ייעצו, וגם אם יבקרו – יעשו זאת באופן תרבותי ומכובד. בזירה כזאת כדאי לפעול, ולא רק לפרסם ולהשיב בפרסומים יזומים על ידך, אלא אפילו להגיב בפוסטים של אחרים הקשורים בנושאים רלוונטיים. בסוג הקשר הזה יש מגע עם הציבור, ובעיקר עם הפלחים הצעירים שבו, במקום שבו הציבור מרגיש נוח, ובעיקר – במקום שבו הוא נמצא.   ו

אך אחרי שהיללנו ושיבחנו את הפורמט, צריך לזכור גם את זה: הפייסבוק הוא לא חזות הכל. הוא מייצר עבורנו עולם אלטרנטיבי שלא מייצג כלל את העולם האמיתי. גם לפי נתוני "מטא" עצמה, רק לשליש מהאנשים יש פייסבוק, כלומר שני שליש לא חשופים כלל לסערות וההתרגשויות שעל המסך. מי שחושב שאפשר לנצח בחירות דרך פייסבוק, יופתע לגלות שהזוהר מהפייסבוק וכל הלייקים הסוחפים - לא יעזור לו מול שתי זקנות חביבות במדרחוב שבכלל לא יודעות מי הוא. בד"כ הפייסבוק הוא נקודת מפגש של כמה עשרות בעלי עניין שדנים על כל נושא בקול גדול ולעיתים צורם, אבל אלה אותם כמה עשרות, מבלי להרחיב יותר מידי את המעגל.      ו

וגם אי אפשר ללא האזהרה החשובה מאוד: פוליטיקאי בפייסבוק הוא לא עוד גולש, ומוטב לו לשקול היטב כל מילה שמחליקה מאצבעותיו. מדובר בהפצת מסרים, וככזו היא צריכה להיות מבוקרת ומחושבת היטב. אם הפוליטיקאי כותב בעצמו את התכנים, עליו להישמר במישנה זהירות, להתנסח בקצרה, לחשוב טוב על כל מילה, לוודא שהדברים מנוסחים היטב וללא שגיאות, ולא להעז אפילו לחשוב להוריד אפליקציות של הכרויות למטרות סקס, להשתתף בהחלפת דאחקות מבדרות עם ילדי כתה ו' שניה, ללחוץ "לייק" על תמונה של קטינה בביקיני, לפרסם את צלחת החריימה שהוא בישל לפי מתכון של חמותו, או לשתף בדיחות, סרטונים, משחקים, שירים ובעיקר תובנות פילוסופיות מעמיקות על החיים עם ציטוטים של איינשטיין כביכול – אפילו אם הדבר קוסם לו במיוחד.   ו

ועוד חשוב למועמד לזכור, שהוא אינו הליצן העירוני שצריך לספק מנות בידור קצובות, וגם אם מקובל היום לשתף כל מחשבה שמציצה אל המוח, חשוב מאוד להישאר ממלכתי ורציני, להימנע מכל התבטאות שאין לה מטרה ברורה, ולהיות ממוקד בלהיות פוליטיקאי שראוי להנהיג, כלומר אחד שלא עוסק בזוטות אלא ממוקד בדברים החשובים לעתיד ילדינו - אותם ילדים שכעת בוחנים את בקשות החברות שלך.   ו

ומה עוד לא לעשות בפייסבוק? בפרק הבא!   ו