פלאיירים אנונימיים הם שיטה לתקוף מועמד יריב מבלי להזדהות כזה שתוקף.   ו

על פי רוב, פלאיירים אנונימיים משמשים מועמדים להטלת רפש על יריביהם, מבלי לקחת על כך אחריות משפטית או ציבורית. במקרים אלה יביאו אלינו הפלאיירים האנונימיים מידע שנכונותו מוטלת בספק, שמועות, רכילויות, חשדות, והאשמות, בנסיון להציף מידע נסתר לדיון ציבורי, ולא פעם מתוך התחושה שהקורא התמים יגיד: "אין עשן בלי אש".   ו

אך למרות המחתרתיות המזוהה עם הפצת פלאייר אנונימי, קורה שפלאייר כזה משמש גם בשירות מטה מקצועי שמתנהל במחשבה מראש ותכנית מסודרת. במקרה זה, תפקידו של הפלאייר הוא לחדד מסרים, להציק ליריב, למרכז דמות שולית שקשורה ביריב, להעלות מידע גם אם אין לגביו ראיות משפטיות חותכות, לייצר תחושה שגורמים נוספים פועלים כנגד האדם שכנגדו הפלאייר, ואפילו לגרום לאותו מותקף לחשוד בצד ג' שהוציא את הפלאייר האנונימי.   ו

למרות שהפלאייר האנונימי הוא יצור ידוע לשימצה, "העכברוש של אמצעי הפרסום", הוא יכול בהחלט לעשות את העבודה כספין: להפוך לשיחת היום, לעורר הדים, ולאלץ את המחנה היריב להיכנס למסכת הסברים והכחשות, כמובן תוך הטפות מוסר צדקניות על אותם "שפנים שהעדיפו להסתתר מאחורי פלאייר אנונימי".   ו

מצד שני, עם טיפול נכון, גם המושמץ יכול בקלות להפיק רווח מהפלאייר האנונימי שיצא כנגדו, אם יצליח לשכנע את הציבור שהוא זה שמותקף שלא ביושר ושלא בהגינות ע"י בני עוולה. אז, גם אם כל מה שנכתב בפלאייר יהיה נכון – תמיד אפשר להכחיש ולהתחזות לקוזאק נגזל, והרי ההוכחה: הדברים נכתבו באנונימיות, כלומר אין בהם אמת.   ו

פלאיירים אנונימיים עשויים לגרום למבוכה לפרק זמן קצר אצל הצד המותקף, אך השפעתם היא מוגבלת מאוד, ולא ניתן לבסס עליהם קמפיין נגטיבי, שאין במרכזו ביקורת גלויה. הפלאייר האנונימי יכול לשמש כחלק מקמפיין נגטיבי כזה, ולהוות נדבך נוסף בשטיפת המוח הציבורית כנגד היריב המותקף.   ו