הפלקטים הם הדפסות נייר בגודל של חצי גליון (70 על 50 ס"מ), שאותן תולים על לוחות מודעות, רכבים, ובכל מקום מורשה לכך. פלקט זהו פריט חובה בקמפיין, הוא שימושי ויעיל, וגם נוח כלכלית, כאשר מחירו מאפשר לנו לפזר אותו בנדיבות, בוודאי לעומת שמשונית, שמחירה למ"ר הוא פי 20 ויותר.    ו

מקובל להדפיס שלושה סוגי פלקטים: הראשון הוא דיוקנו של המועמד בצבע מלא, שמו, וסיסמת הבחירות שלו (או פתק ההצבעה). תמיד חשוב שפניו של המועמד יהיו ברורים וגדולים, מבלי לבזבז מקום הדפסה על שוליים או רקע גדול מידי. במירוץ אחר הפרצוף הגדול, ישנם מועמדים שמחליטים ליצור תמונה גדולה שמורכבת מארבעה פלקטים שונים שמודבקים בצמוד, כשעל כל אחד מהם – רבע פרצופו של המועמד, אך הדבר הוא מאוד מסורבל להדבקה, ואף עלול להיתפס כצעד מגלומני וראוותני.   ו

פלקטים נוספים שמקובל להדפיס הם דוגמאות מוגדלות של פתקי ההצבעה. פלקט אחד ברקע צהוב בו כתוב שמו של המועמד, ופלקט שני ברקע אפור ובו סימנה של הרשימה.   ו

את הפלקטים האלה אסור לתלות על לוחות מודעות רגילות או בשטחים ציבוריים, ולכן בישובים רבים מקצה העיריה לוחות מודעות בתשלום, שנבנים במיוחד ונמכרים למפלגות השונות בעיר. בנוסף להדבקה על לוחות המודעות האלה, משמשים הפלקטים גם לשימושים נוספים: להדבקה על מכוניות הפעילים ביום הבחירות ובימים שלפניו, לתלייה בבתים פרטיים צמודי קרקע, להדבקה במקום שבו המועמדים היריבים תולים פלקטים משלהם בניגוד לחוק, לקישוט המטה עצמו, בדוכני חלוקה, ובארועים של התנועה כמו מפגשים חגיגיים, כנסים או חוגי בית (בנוסף ל"רול-אפים" שזה יעודם היחיד).   ו