במקומות אחדים, במיוחד במקומות בעלי רמה סוציו-אקונומית נמוכה, נהוג שמועמד יפיץ באזור יצירה מוסיקלית, שלא לומר רעש, המתחזה לג'ינגל בחירות. "ג'ינגל" זה, בד"כ נתרם חינם ע"י "אמן" מקומי חובב, שלוקח יוזמה, מחבר בלדה אין-סופית של מילים שלא קשורות, עם חרוזים חצי אפויים, המתארים כמה המועמד הוא "מגניב ביותר" ו"הכי מצויין לעתיד", וכל מה שמתחרז עם שמו. את זה הוא מלחין, מעבד, מנגן, שר (או נוער כחמור), מלווה את עצמו בקולות רקע, ועוטף בגימור הפקתי שמושפע מ"דינאמו מסחה" - והנה יש לנו ג'ינגל. רצונם של מתנדבים אלה לייצר ג'ינגל הוא כה גדול, עד שהם מגיעים להציע את שרותיהם וכשרונם כשהם כבר מצויידים בכמה רעיונות מוכנים ומעובדים, וכמה חרוזים ואמירות שינצחו את הבחירות, העיקר שאחד מהם יתקבל, ויקנה להם מעמד נצח של מוסיקאים יוצרים. אם יש דבר אחד בטוח בקמפיין כולו, זה שאין שום הסבר שישכנע את היוצר לסגת מרצונו העז לנגן את הג'ינגל שלו בחוצות העיר.   ו

בקמפיין שנעזר בתשדירי בחירות ברדיו המקומי, יש בהחלט הגיון בחיבור ג'ינגל קצרצר ומקפיץ של שורה אחת, שיפתח ויחתום את התשדיר, אך ברוב מערכות הבחירות המקומיות אין שימוש באפיק כזה, והשימוש היחיד של הג'ינגל הוא בהטרדת התושבים, או השמעתו באזורי הקלפיות ביום הבחירות. במקומות כאלה, הג'ינגל, שבדרך כלל נשמע כמו ערימה מקרית של תווים וקלישאות, לא רק שלא יביא תומכים, אלא עלול אף להפחית מערכו של המועמד, ולזהות אותו עם מוסיקה מזרחית שהשמעתה ברצף דומה לעינוי סיני. נכון – מדובר על תחנה חשובה באגו-טריפ, ונכון – ה"אמן" ממש מעוניין לפזז, אבל מועמד רציני ותכליתי חייב לשאול את עצמו "בשביל מה אני צריך את זה", והתשובה "בגלל שלאחרים יש" - היא לא התשובה הנכונה. לכן כשמגיע אליך הקומפוזיטור המקומי – זכור שלא כל מה שניתן בחינם כדאי לקחת. כאמור, למרבה הצער, גם אם ויתרת על המוצר, לא תמיד סירובך לג'ינגל יתקבל בהבנה – גם אחרי שהבהרת את עמדתך, וזמן מה לאחר שהיית בטוח שהג'ינגל נח על משכבו בשלום, אתה עלול בכל זאת לשמוע אותו קם לתחיה ובוקע מאיזו מערכת כריזה, כיוזמה מבורכת של אותו פעיל, שכמובן פועל מתוך כוונות טובות בלבד וללא כל בקשת תמורה כלשהיא במישרין או בעקיפין, כעת או אי-פעם בעתיד.   ו

אם לא ג'ינגל, מה בכל זאת כדאי לעשות כדי שיהיה למירוץ שלנו פסקול? והרי בכל זאת, צריך להרים את המורל בכנסים, ארועים, וסתם ככה בלי סיבה. הפתרון הוא קל מאוד: שימוש בשיר קיים ומוכר! בעולם קיימים מיליוני שירים נפלאים, עשויים במקצועיות, מוכנים ומוקלטים לשירותך, וחלקם אפילו מתאימים להיות ג'ינגל. אפשר לאמץ אחד מהם, שכמובן הוא בעל הקשר לנושא הקמפיין או לשם המועמד. שירים הנושאים מסרים מתאימים, או שבהם מילים שהן חלק מנושא הקמפיין, או שורה בפזמון שמעבירה בדיוק את המסר שלנו – ניתן לאמץ כג'ינגל שמלווה, בתנאי שמתיישבים היטב אם המסרים של הקמפיין, ואווירת המקום. בשירים רבים, מהארץ או מחו"ל, מתחבאות שורות שמהוות מעין סיסמאות שניתן להדגיש. גם שם של תנועה הוא דבר שבדרך כלל אפשר לאתר בשירים קיימים, ולמשל תנועה בשם "יחד" לא תתקשה למצוא שיר הנושא את אותו שם (ולא רק זה של "חלב ודבש"). למעשה, מציאת השיר המתאים היא אחד החלקים המהנים בכל קמפיין. כמעט כל מסר ניתן להעביר ברמיזה תוך שימוש בשיר קיים, ומאגר השירים בארץ ובעולם הוא כה עצום ורב, שתמיד יימצא השיר שיתאים כמו כפפה ליד למטרת הקמפיין. שם המועמד ממש לא צריך לככב בפזמון השיר: אפילו ביל קלינטון קיפצץ כל הדרך אל נשיאות ארצות הברית לצלילי שיר של ה"פליטווד-מק" שדיבר באופן כללי על התייחסות אופטימיות אל העתיד. השם "קלינטון" או "המפלגה הדמוקרטית" לא הוזכרו בשיר זה גם לא בראשי תיבות של האות הראשונה בכל שורה, ועדיין השיר ביצע את תפקידו באלגנטיות ותיחכום לא פחותים מכל "עם יוסי בן דוד כולם מרוצים, וכל האחרים זה סתם תירוצים".   ו

אחרי שבוחרים שיר מתאים, רגוע או שמח, בלדה או דיסקו, בעברית או אנגלית – אפשר להשמיע אותו בווליום סביר, בארועים, דוכנים, פעילויות שטח, וגם במהלך יום הבחירות.   ו

שיר בחירות זה לא רק מילים ומנגינה, שיר הוא לפני הכל מסר של איכות, מנטליות, סגנון, ואפילו אינטיליגנציה של המועמד וצוותו. אל תנסה לשווק עצמך ע"י גיבוב קלישאות בחרוזים מאולצים שמושרים ע"י זייפן עם מכונת תופים. לך על הגדולים באמת, אלביס, סינטרה, או לפחות מושיק עפיה. זה יעלה לך בדיוק אותו מחיר.   ו