מקובל לחשוב שלכל מועמד או לכל מפלגה יש מצע בחירות, שהרי אנשים רציניים שמציגים מועמדותם לתפקיד ציבורי – הגיוני שיצמידו תוכן ממשי למועמדותם זו. אך בפועל, מעניין לגלות, כי מצע בחירות זה דבר שהולך ונעלם כמעט לגמרי, במיוחד בבחירות מקומיות, וכמעט ולא מקבל ביטוי וחשיפה תקשורתית גם בבחירות לכנסת. את המצע לא החליפו צורות אחרות של תכנים מפורטים, אלא מועמדים אשר מאמינים שהציבור הוא שטחי וחסר איכפתיות, ולכן מסתפקים בהצגת רעיונות כלליים המנוסחים במשפט או שניים, או אוסף של פוסטים בנושאים שונים שלא לוקטו לכלל מצע בחירות רחב.   ו

אפשר להשלים עם המציאות: הרי כולם יודעים שהסיבה העיקרית להתמודדות של מועמד בבחירות מקומיות היא האמביציה האישית שלו, וכל נסיון להציג את ההתמודדות הפוליטית כהקרבה עצמית למען הכלל, או כהירתמות אצילית למען מטרה ציבורית – יתקל בהנהונים ספקניים. כולם גם יודעים שמצע בחירות משמעותו: "אני אומר מה שאתם רוצים לשמוע, אתם תסדרו לי ג'וב מכובד, ואם חלק מההבטחות יתממשו – מה טוב". אך למרות שתי המוסכמות הללו – התייחסות מסודרת ומפורטת לתחומי הטיפול השונים, עשויה בכל זאת להביא תועלת, גם בימים שנראה שלכל מה שהוא מעבר לסיסמא - אין מקום.   ו

לזכותו של מצע הבחירות ייאמר: ראשית, מצע בחירות הוא לא רק פרישה של השאיפות והמטרות, אלא גם הצהרה של רצינות, התעמקות, השקעה, ואפילו כבוד כלפי הבוחר החושב והקורא. ואכן, גם בעולם של סיסמאות, יש מי שמעריך את ההצגה הברורה והגלויה של הדרך המוצעת בניהול הישוב, ואת ההתייחסויות לנושאים השונים העומדים על הפרק. שנית, מדובר בבמה נוספת שבה אפשר להעביר מסרים, להציג את המועמד וצוותו, ולהתייחס לכל סוגיה, שולית כמרכזית, שעלתה במהלך הדרך. ושלישית: הבוחר הממוצע מעדיף שיהיה בידיו במה לנפנף כאשר אחרי הבחירות הבטחות אלה לא יתממשו. לכן מועמד שמפרסם מצע - נתפס ע"י הבוחר כמניה מעט יותר בטוחה מזה שהסתפק בהבטחות בעל-פה.   ו

זו הסיבה שאני חושב שיש לשקול הכנת מצע בחירות, באופן כזה או אחר, שיוצג בצורה שיווקית וקלה לקריאה, ויתייחס למגוון רב של תחומים ונושאים. גם אם יהיו כאלה שיראו במצע אמצעי לתעתע בציבור ולמכור לו אשליות – זה עדיין עדיף בהרבה על אדם הפועל ללא תוכן, ללא תשובות ברורות לסוגיות המעסיקות את הציבור, ושמסתפק בהפרחת סיסמאות כלליות שחולפות עם הרוח.  המצע לא רק שעשוי לשכנע מתלבטים, אלא גם לחזק את ביטחונם של התומכים הקיימים, ולסייע בהצגת המועמד כאיש חזון הפועל על פי מישנה סדורה.   ו

לכן אני מאמין שלא כדאי לדלג על הכנת מצע בחירות מפורט, ולגבי היקפו, צורתו, ופורמט הפצתו – בכך יש לדון בהתאם למאפייני המקום והמצב. שני הפרקים הבאים מיועדים לאלה שחושבים כמוני, ומוכנים להקדיש זמן וכוח לפרוייקט שמצריך הרבה מחשבה, בתקופה שהראש בלאו הכי טרוד בהמון דברים אחרים.   ו