מקובל לחשוב שלכל מועמד או לכל מפלגה יש מצע בחירות, שהרי אנשים רציניים שמציגים מועמדותם לתפקיד ציבורי – הגיוני שיצמידו תוכן ממשי למועמדותם זו. אך בפועל, מעניין לגלות, כי מצע בחירות זה דבר שהולך ונעלם כמעט לגמרי, הן בבחירות מקומיות והן בבחירות לכנסת. את המצע לא החליפו צורות אחרות של תכנים מפורטים ומקיפים, אלא מועמדים אשר מאמינים, אולי בצדק, שהציבור הוא שטחי וחסר איכפתיות, ולכן מסתפקים בהצגת רעיונות כלליים המנוסחים במשפט או שניים, או אוסף של פוסטים וסרטונים בנושאים שונים שלא לוקטו לכלל מצע בחירות נרחב, ומרוכז.   ו

אפשר להשלים עם המציאות: הרי כולם יודעים שהסיבה העיקרית להתמודדות של מועמד בבחירות מקומיות היא האמביציה האישית שלו, וכל נסיון להציג את ההתמודדות הפוליטית כהקרבה עצמית למען הכלל, או כהירתמות אצילית למען מטרה ציבורית – יתקל בהנהונים ספקניים. כולם גם יודעים שמצע בחירות משמעותו: "אני אומר מה שאתם רוצים לשמוע, אתם תסדרו לי ג'וב מכובד, ואם חלק מההבטחות יתממשו – מה טוב". אך למרות שתי המוסכמות הללו – התייחסות מסודרת ומפורטת לתחומי הטיפול השונים, עשויה בכל זאת להביא תועלת, גם בימים שנראה שלכל מה שהוא מעבר לסיסמא - אין מקום.   ו

לזכותו של מצע הבחירות ייאמר: ראשית, מצע בחירות הוא לא רק הצגת המסרים כולם, המענה על התשובות בכל התחומים, והצגה שיווקית נוספת של כל הסיבות שבגללן אנחנו חושבים שהציבור צריך לתמוך בנו. יותר מכך, המצע הוא הצהרה של רצינות, התעמקות, השקעה, מקצועיות, ואפילו כבוד כלפי הבוחר החושב והקורא. ואכן, גם בעולם של סיסמאות, יש מי שמעריך את ההצגה הברורה והגלויה של הדרך המוצעת בניהול הישוב, ואת ההתייחסויות לנושאים השונים העומדים על הפרק. המצע נותן לנו הזדמנות להעביר מסרים, להציג את המועמד וצוותו, ולהתייחס בצורה מחושבת ומושכלת לכל סוגיה, שולית כמרכזית, שעלתה במהלך הדרך. אבל היתרון הגדול ביותר שמספק המצע, חורג מהתחום הפרסומי והשיווקי לתחום הארגוני: מצע בחירות מודפס, הוא כרטיס כניסה לפעילות פרטנית מול הבוחרים, הוא כלי עבודה ראשון במעלה בידי בעלי התפקידים, בין אם רכזים, ממריצים או מנהלי אזורים. המצע מאפשר לנו להקיש על דלתות, ליזום מפגשים, ולשלוח פעילי שטח למשימות הסברה שונות, כשהם מצויידים בארגז הכלים הכי חזק שיכולנו לספק להם.   ו

מסיבות אלה אני מאמין שהפקת מצע בחירות הוא שלב שאסור בשום אופן לדלג עליו. נכון, הוא מציב בפנינו אתגרים של כתיבה, עריכה, עיצוב, הפצה, ויש לו גם עלות שתבוא על חשבון עוד שלט חוצות, אבל הוא כלי עבודה חסר תחליף, ואמצעי להפגין יתרון יחסי מול יריבים שיסתפקו בשיגור הבטחות שלהם דרך קליפים קופצניים. גם אם יהיו כאלה שיראו במצע אמצעי לתעתע בציבור ולמכור לו אשליות – זה עדיין עדיף בהרבה על אדם הפועל ללא תוכן, ללא תשובות ברורות לסוגיות המעסיקות את הציבור, ושמסתפק בהפרחת סיסמאות כלליות שחולפות עם הרוח.  המצע לא רק שעשוי לשכנע מתלבטים, אלא גם לחזק את ביטחונם של התומכים הקיימים, ולסייע בהצגת המועמד כאיש חזון הפועל על פי מישנה סדורה.   ו

כמובן שלכך יש לצרף את השיקול המלווה אותנו לכל אורך הקמפיין: הרשתות החברתיות מכסות חלק מסויים מאוד מקהל היעד שלנו, אך עדיין, רבים-רבים לא חשופים אליהן. למרות הירידה המובנת ביוקרתו וכוחו של הפרינט, זו עדיין הדרך היחידה להגיע לכלל הבז"בים, ולייצר חשיפה שמתקרבת ל-100%.   ו

ולכן, אל מול ההחלטה האם ללכת על הפקה יוקרתית של מצע בחירות מסודר ומודפס, צריך לזכור שבסופו של דבר כולם יתלוננו. אם לא תוציא מצע יתלוננו שאין לך תכנית מסודרת ו"למה אתה לא מדבר על מה שיש לך להציע", אם תוציא מצע יגידו שזה לא יותר מאוסף סיסמאות בחירות שלא ימומשו, אם תכתוב מעט יגידו שזה שטחי ואם תכתוב הרבה יגידו "מי קורא את כל זה". אבל אם לנטרל את רעשי הרקע וחריקות הספקנים, בתוך כלל השיקולים של הקמפיין ומתוך ראייה מערכתית שמנסה לייצר חיבור בין עבודת השטח למסרים החשובים שאנחנו מנסים להטמיע, אין לי ספק שהפקת מצע בחירות שלם וממצה, בפורמט מודפס - הוא הכרחי ומהווה אבן יסוד חשובה בסך תכנית העבודה.    ו