לצורך ניהול משימות הקמפיין, יש צורך במקום שישמש כמטה בחירות. מקובל להשתמש לצורך זה בבית צמוד קרקע, וזה בעיקר בגלל שמטה בחירות סואן בבית דירות גורם הפרעה לשכנים בבניין. סיבות נוספות להעדפת בית צמוד קרקע היא הקלות בה ניתן להעביר ציוד (שלטים, פלקטים, דוכנים, רהיטים, ארגזים של הפקות דפוס או חבילות של אלפי עיתונים) אליו וממנו, והנוחות ביום הבחירות עצמו הנובעת מהקירבה בין המטה לרכבים הרבים שעוברים לפתחו.   ו

ההתלבטות השכיחה היא: האם כדאי למקם את המטה באזור מרכז העיר או באזור צדדי יותר? בדרך כלל, כשמועמדים מדווחים לי עם ניצוץ של גאווה בעיניים, שהם מצאו מטה "במיקום מרכזי", אני יכול להבין את השימחה שלהם, הרי כעת תוצב תמונה גדולה של פרצופם במרכז העיר. אך פה אני נאלץ לקלקל את החגיגה, כי לא תמיד "מיקום מרכזי" זה דווקא טוב, ובוודאי לא אם מדובר במתחם בו מטות כל המועמדים ממוקמים בסמיכות זה לזה.   ו

יש מספר יתרונות למיקום המטה באזור מרכזי, כמו קלות הגישה אליו, וה"נוכחות" שהוא מייצר. אך יתרונות אלה לא מספיקים כדי לסבול את החסרונות: המחסור בחניה וקשיי הגישה, חוסר הדיסקרטיות באשר לפעילויות ולאנשים הפוקדים את המטה, ובעיקר: ריבוי המבקרים המיותרים, עוברי האורח ומשועממי האזור שעלולים להפוך את המקום לבית קפה בחינם. בסופו של דבר המטה הוא מקום לעבודה, ולא למפגש חברתי, וטוב שהדרך אליו תדרוש השקעה של כמה דקות נסיעה, כדי לסנן את הבאים בשעריו, ולשמור עליו כעל סביבת עבודה מקצועית.   ו

לכן אני תמיד מעדיף בית פרטי או משרד באזור שקט ואפילו מרוחק, שיש בו די והותר חניה, ובו להקים את מטה הבחירות. נכון, מטה כזה יהיה פחות סואן, אבל התפוקות שלו יהיו טובות יותר, אפשר יהיה לערוך בו פגישות, ולעשות ממנו טלמרקטינג, מבלי שעוברי אורח יטחבו את אפיהם, מבלי שאחד הפעילים יחליט פתאום להשמיע מוסיקה מזרחית, או שפעיל אחר יביא בקבוק וודקה בשביל מצב הרוח.   ו

לאחר שמצאנו מקום ושכרנו אותו (לא לשכוח אופציה לסיבוב שני – כלומר אופציה להארכה של שבועיים בשכירות) – אפשר לצייד את המשרד במחשב, שולחנות, כסאות, ואפילו מפות ופלקטים על הקירות...   ו