ישיבות עבודה אין-סופיות הן תופעה מוכרת והרסנית במהלך קמפיינים. נכון, כולם רוצים להיות חשובים, להשתתף בקבלת ההחלטות, להילחם למען עמדותיהם, ולהוכיח שהם יותר צודקים מעמיתיהם. אלא שבמהרה נגלה שמרוב ישיבות עבודה – אין עבודה, ושהפעילים, ובעיקר ה"מכובדים" וה"בכירים" שבהם, אינם רואים את הישיבות כנדבך שולי בפעילות המטה – אלא הישיבות הן עבורם העבודה עצמה. בסופו של דבר, ישיבות עבודה תכופות הן סממן לחוסר תפקוד של המטה, בקמפיינים מקרטעים נפגשים כל שני וחמישי לטקס עצה איך לפתור את הבעיות, ואילו קמפיינים טובים עוברים בלי אף לא ישיבה אחת, ורק תדריכים לבעלי תפקידים – כשהדבר נדרש    ו

רבות דובר על חשיבה קבוצתית, סכנותיה וליקוייה, ובלינק שבסוף פרק זה אפשר לקבל על כך מידע נוסף. אך מבחינתנו, המעוניינים בסך הכל לנהל מטה בחירות אפקטיבי, יש לפחות חמש סיבות טובות להימנע לחלוטין מישיבות עבודה:   ו

א. כל שעה שמושקעת בישיבה – באה על חשבון עבודה בפועל. חשבון פשוט: ככל שירבו הישיבות – תתמעט העבודה.   ו

 ב. קיום ישיבות מחלק את הפעילים לדרג מתכננים ומחליטים ודרג מבצעים, וכאשר מדובר בפעילים מתנדבים – תופעה זו היא לא מומלצת.   ו

 ג. ישיבות הן לא רק מקום המשמש לקבלת החלטות, אלא בעיקר ל"שחרור קיטור" מהול בגזים רעילים. הדינמיקה הקבוצתית בישיבה מתפתחת לא פעם לריבים מרים והאשמות הדדיות, שיוצרות מתחים פנימיים. הרבה בעיות פנימיות מתחילות בישיבות. הישיבות הן מקור לקינאה, כעסים, ריבי סמכויות, האשמות, וחיכוכים יתרים, ולמגע הדוק מידי בין אנשים שרצוי מאוד שהמגע ביניהם יהיה מינימאלי, וההכרות – שטחית ומרוחקת. כפי ששכנים טובים אלה שכנים עם גדר גבוהה ביניהם – כך צוות פעילים טוב זהו צוות שבו לכל אחד יש את התחום המוגדר שלו, ללא מגע מיותר עם חבריו.   ו

 ד. החלטות שמתקבלות בפורום גדול של פעילים הן תמיד פחות טובות מאלה המתקבלות על-ידי איש מקצוע יחיד. המשפיעים העיקריים בישיבה הם לא הצודקים אלא הצועקים מלוא גרונם, ובנסיון לפשר בין הניצים, ההחלטות המתקבלות הן לפעמים יצורי כלאיים מוזרים ברוח הציטוט שלמעלה.   ו

 ה. יש לצאת מנקודת הנחה שמכל ישיבה יהיו הדלפות, שהן כמעט בלתי נמנעות, או לכל הפחות שחרור מידע רגיש בידי אנשים שאולי מחר כבר לא יהיו איתנו.   ו

ולכן טוב יעשה מועמד אם יוציא אל מחוץ לתחום ישיבות מטה, ישיבות הנהלה, ישיבות מזכירות, ישיבות מטה יום בחירות, ישיבות מועמדים, ישיבות צוות הסברה, ישיבות ועדת תגובות, ישיבות צוות היגוי, ישיבות ראשי התנועה, הנהלת המפלגה, מיטבחון מצומצם, קבינט עליון, או כל ישיבה, איך שלא תיקרא, גם אם הויתור על ישיבות אלה כרוך בויתור על הכבוד והעונג לשבת בראש השולחן ולנהל את ויכוחי הסרק האין-סופיים והטחת האשמות ההדדית. החלטות מצויינות אפשר לקבל ללא ישיבות, במיוחד במטה בו כולם פוגשים זה את זה באופן יומיומי.   ו

מה בכל זאת אפשר לעשות?   ו

ישיבת מטה שבועית דלת משתתפים, בשעות "מתות" כמו שעת בוקר מוקדמת מאוד, שעת לילה מאוחרת, יום שישי בצהריים, או אפילו שבת בבוקר, בפורום מצומצם ככל האפשר. את ההתייעצויות ושמיעת הדעות השונות יש לעשות דרך קבע בשיחות אישיות תוך כדי העבודה השוטפת במטה.   ו

חשיבה קבוצתית - מתוך ויקיפדיה