אחת המשימות החשובות שיהיה עלינו לבצע לאורך הקמפיין כולו ועד ליום הבחירות ממש – הוא רישום כמה שיותר מידע לגבי תומכים ומתנגדים. גם ביום הבחירות וגם לאורך תקופת השכנוע, משמשים הנתונים האלה ככלי עבודה מרכזי, וככל שנדע "למפות" את ציבור הבוחרים - כך נדע לרכז את מאמצינו בטיפול באנשים הנכונים, ונמנע עבודה רבה ומיותרת, הן לקראת הבחירות והן ביום הבחירות עצמו.   ו

 עוד לפני עבודת השטח יש להורות לכל הפעילים, וכמובן למועמד עצמו ומקורביו, להגיש רשימות המרצה, או מידע שידוע להם, על תומכים ומתנגדים. רצוי לסמן כבר בשלב הראשוני את כל המידע הידוע, לסמן את היריבים הפוליטיים כמתנגדים, ואת פעילינו וקרוביהם כתומכים.   ו

איך נעשה הסימון?   ו

מצד ימין לשם המשפחה, נפתח טור חדש בקובץ, שישמש כטור "סטאטוס". בטור זה נסמן את המידע הידוע לנו לפי מפתח הצבעים האפשרי הבא: אדום למתנגד, ירוק לתומך, צהוב לאדם שבוודאות לא יגיע להצביע (יהיה בחו"ל, בכלא, בבי"ח, נפטר). כל אדם שלא סומן כלל - נחשב כמתלבט, "עד שמוכח אחרת". (במהלך קמפיין נשמעת פעמים רבות השאלה "באיזה צבע מסמנים את המתלבטים", ויש אף כאלה שלא שואלים ופשוט מסמנים אותם בצהוב. התשובה היא שכולם מתלבטים כהנחת בסיס, ולכן אין מסמנים אותם כלל. מבחינתנו אין הבדל בין אדם מתלבט, לבין אדם שדעתו לא ידועה – ושניהם "מסומנים בלבן" – כלומר לא מסומנים. במטות שונים מחליטים לאמץ צבעים נוספים כדי לסמן מידע, ובעיקר בולטים הצבעים "ירקרק" ו"אדמדם" לתומכים ומתנגדים בודאות נמוכה יותר.   ו

גם בהליכונים יש לסמן בעמודת הסטאטוס, במהלך עבודת השטח, בעזרת מרקר, את עמדתו של הבוחר כפי שהיא ידועה לנו, על-פי הצבע המתאים.   ו

את תקופת ההיערכות כדאי לנצל להצלבות מידע ככל שניתן. הצלבות כאלו יהפכו למסובכות יותר עם התקדמות הקמפיין, ככל שייאסף חומר רב מפעילות השטח והטלמרקטינג. איסוף מידע רב בתקופת ההיערכות יקל בהמשך, ועשוי להפחית עומסי עבודה, שהרי אדם מסומן מצריך פחות השקעה, וע"י צמצום ה"לא ידועים" בקלפיות - נדע להפנות את תשומת הלב למקומות הנכונים, שבהם הנוכחות שלנו נדרשת יותר.   ו