אוכלוסיות מיוחדות הן אוכלוסיות הדורשות התייחסות מיוחדת, במקרים הבולטים בגלל הבדלי שפה או תרבות, ובמקרים אחרים בגלל תחומי עניין שונים, בעיות ספציפיות המשותפות להם או מאפיינים אחרים המאחדים את חברי הקבוצה. אוכלוסיות מיוחדות יכולות להיות:   ו

עולים חדשים או ותיקים על בסיס עדתי: דוברי רוסית, דוברי אמהרית, דוברי אנגלית, דוברי צרפתית, דוברי ערבית.   ו

על פי חתך גילאים: קשישים (כאלה המטופלים במוסדות), גימלאים (בבתים פרטיים), חיילים, סטודנטים וצעירים (עד גיל 30), נוער (תלמידי תיכון).   ו

על פי דת: דתיים לאומיים, חרדיים, מיעוטים.   ו

על-פי חתך גיאוגרפי: תושבים שסובלים ממטרד מסויים, תושבי שכונה או אזור.   ו

על פי חתך אחר: האפשרויות רבות, ואלה רק דוגמאות: הורים לתלמידים בבית ספר מסויים, אוהדי ספורט / קבוצה מסויימת, בעלי מוגבלויות, ספורטאים בענף ספורט מסויים, חברי חוג כזה או אחר, פעילי עמותת התנדבות, או המשא"ז המקומי, ועד פעולה או ועד מאבק בנושא מסויים, בעלי מקצוע מסויים – בעלי חנויות, מורים, עורכי דין, וכו', מנויי מועדון או מכון כושר שכונתי/עירוני, חובבי בעלי חיים או מגדלי חיות מחמד, קהילת הלהט"ב, טבעוניים, בוגרי תנועת נוער מסויימת, בוגרי תיכון מסויים, או מחזור מסויים, קבוצות נשים המשתפות פעולה, או כל מכנה משותף אחר המאחד תחתיו קבוצה של אנשים.   ו

בהנחה שלקבוצות התייחסות אלה יש דינמיקה קבוצתית שמשפיעה על חברי הקבוצה לפעול כאיש אחד, ובהנחה שקבוצות אלה הן בעלות עניין לפעמים גם בפרטים קטנים ואזוטריים שלא מוכרים לכלל הציבור – יש מקום לפעול תוך התייחסות מיוחדת לאותה קבוצת אוכלוסיה.   ו

עבודת הטיפול באותן קבוצות מיוחדות מתחילה בתקופת ההיערכות ואפילו לפניה, בשלב התכנון הראשוני - באיפיון הקבוצות האלה. יש לרשום רשימה הכוללת את כל קבוצות ההתייחסות הקיימות באוכלוסיה הכללית, הן קבוצות גדולות וברורות, והן קבוצות קטנות. לאחר שנוצרה רשימת האוכלוסיות המיוחדות, אנו ניגשים לאופן הטיפול:   ו

באוכלוסיה גדולה שמחייבת טיפול מסור באופן שוטף יש למנות רכז: או רכז בשכר או אדם קרוב אחר, ובלבד שיהיה מחוייב. כאשר מדובר באוכלוסיה שמשקלה 5% או יותר מסך הבוחרים, תפקיד זה מצדיק רכז בשכר. עוד על תפקיד הרכז.   ו

-באוכלוסיה קטנה יותר, שבה ניתן למנות רכז בהתנדבות – יש לעשות זאת. כמובן שעל-פי רוב, יהיה אותו רכז, פעיל שלנו, שנמנה עם אותה אוכלוסיה מיוחדת. הוא ינסה לדבר עם חברי הקבוצה, ליצור מפגש עם המועמד, להעביר אליהם מכתב מטעם המועמד הנוגע לדברים הקרובים ללבם, יעקוב אחר הלכי הרוח, ועד יום הבחירות בו יפציר בהם לבוא ולהצביע.   ו

גם לאוכלוסיות שהטיפול בהן מלווה ברכז וגם לכאלה שלא – יש לתאם פגישות בין נציגיהן לבין המועמד וצוותו. לכל אוכלוסיה מיוחדת יש להוציא מכתב מיוחד שיופץ בקרב אנשי אותה קבוצה. במכתב יש לפרט את התייחסותו של המועמד לסוגיות המטרידות את חברי הקבוצה. את המכתב רצוי למסור באופן אישי לחברי הקבוצה, זה תמיד עדיף ממשלוח בדואר או חלוקה רגילה.   ו

-לעיתים יהיה נכון להצטרף לפעילות ממשית למען אותה אוכלוסייה, לארגן אותה לפעולה, לתת לה במה בפרסומינו, או ליצור אייטם תקשורתי הקשור בה ובקשר של המועמד אליה.   ו

אז עד כמה רחוק הגיוני ללכת? האם הגיוני לפנות לקבוצת הטניס, או קבוצת חובבי הבלט? התשובה היא בהחלט – כן. ככל שהקבוצה קטנה יותר כך ההתייחסות אליהם כאל קבוצה היא מחמיאה יותר, ולכן גם גוברת האפקטיביות של הפנייה.   ו

ההתייחסות החמה והמכובדת אל קבוצות קטנות שנשכחות לעיתים מלב נבחרי הציבור, היא כלי מצויין לרתום את תמיכתן של קבוצות שכאלה. נכון שבסופו של דבר נגיע אל כל האנשים גם ללא שייכותם לקבוצה כזו או אחרת, אך כדאי מאוד לנסות ו"לשבור את הראש" בנסיון להגדיר קבוצות התייחסות מתאימות, וכמה שיותר מהן, כי לעיתים קל יותר להגיע אל לבותיהם של האנשים, דרך המקום שבו ליבם נמצא.   ו